שאלה
הסיפור מתחיל כשההורים שלי התגרשו כשהייתי בתיכון, הגירושים היו ממש ממש ממש ממש ממש לא נעימים בלשון המעטה וזה המשיך עד ממש לא מזמן והיום אני בן 21 אבי הספיק להתחתן ב"ה לפני כשנתיים. אנחנו שלושה אחים האח הבכור התחתן כשהייתי בכיתה יב כך שהוא די ניצל מכל הבלגן והסלט המשפחתי... ויש אותי שמצאתי את דרך התורה הלכתי לישבה וב"ה הצלחתי לעמוד מול הסערות הנפשיות שניסו לרדוף אותי. ויש את אחי שקטן ממני בשנה שלדעתי הוא סבל העניין הכי הרבה.. היינו גרים במקום מסוים וכשאבא שלי התחתן עברנו איתו דירה, ואז לאחי נוצר מצב שהוא נהיה די בודד בצורה מסוימת מצד אחד הורים כבר "אין לו" מכיתה י ומצד שני המעבר דירה גרם שממש קשה לו לפגוש את החברים שלו ולכן הוא כל הזמן בערב לוקח את האוטו ונוסע לבלות.. וכשיוצא שאבא שלי מתעכב קצת אז הוא מתעצבן...(בדר"כ זה נשאר די בפנים והוא לא מתפרץ) וגם ממש לא נוח לו עם המשפחה שאנחנו נמצאים איתה וממש קשה לו וגם עליהם הוא קצר פתיל... היום קרה שוב שהאוטו התעכב קצת והוא קצת התעצבן כרגיל וקצת הראה סימנים של עצבים... ואז באה אשתו של אבא שלי (שגם ככה לא חביבה עליו במיוחד) ואמרה לו שהוא לא יכול לטרוק דלתות ככה ויש בעל הבית בבית הזה וכו.. ואז הוא התפרץ עליה וקצת רבו, אבא שלי נכנס ובא אליה בטענות שתירגע והיא התעצבנה גם עליו ואז אני שהייתי נוכח קמתי והוצאתי את כולם מהחדר שאחי יירגע, יצאתי החוצה וקצת התלוננתי בפני אשתו של אבא שלי ואמרתי לה שהיא עשתה טעות ועל שטות כזאת של טריקת דלת קטנה היא פוצצה את כל העניין ואז היא התעצבנה גם עליי ואחי התפרק ובכה ודי נשבר כבר מכל הסיפור. עכשיו אני קצת לא יודע מה לעשות חשבתי לכתוב לשניהם מכתב, לאשתו של אבא שלי, להתנצל והלהסביר לה את המצב ולמרות הכל אני חושב שהיא טועה ושהיא צריכה לדעת להבליג איתו.ולאחי שיידע שהוא עיקר המחנך של עצמו וחבל לי שהוא יתחתן ויישאר כזה איש מריר ושידע גם הוא להבליג ולפעמים צריך להנמיך ציפיות כי לא תמיד הולך כמו שרוצים וכו...
אבקש את עצת הרב קודם כל אם זה אפשרות אמיתית לעשות כזה דבר ואם לא אז מה כן אפשר לעשות כדי לעזור לכולם שנחיה ביחד בשמחה ובלי הסטרא אחרא שוכן בינינו.. תודה.
תשובה
שלום לך.
כואב לי הלב לשמוע את הסיפור שאתה מספר. מצד שני אני חייב לומר שאני מלא הערכה לבגרות שלך, ולאחריות שאתה לוקח על עצמך.
הרעיון שלך להתנצל בפני אשתו של אבא, הוא רעיון מצויין. אתה לא צריך לכתוב לה. אולי עדיף שתדבר איתה? תבקש ממנה בנימוס לדבר איתה, תקבעו מראש זמן, ותעלה בפניה את כל מה שאתה רוצה להעלות: את הכאב שלך, את ההתנצלות שלך... אני מניח (אני מבין כמה אתה בוגר בעניין הזה) שאתה מודע למצב הלא נוח של אשתו של אבא. גם את זה מותר לך להגיד לה. ואולי תדבר גם עם אבא על המצב? מבלי להאשים אף אחד, ומבלי להצדיק אף אחד.
אתה יכול לבקש מאשתו של אבא, לשמוע ממנה מה היא רוצה לומר לך, אולי מה היא רוצה לומר לאחיך הצעיר, אותו הדבר לגבי אבא...
אולי תיזום שיחה בין אבא לאחיך הצעיר?
אולי תיזום שיחה בין אשת אבא לאחיך הצעיר?
אולי תעלה רעיון של הליכה ל"טיפול משפחתי"?
....
בהצלחה!