שאלה
בפרשות השבוע שנקרא אי"ה מסופר על בני ישראל שיצאו ממצרים. והמדרש אומר שאחד הדברים שזכו להגאל היה בזכות שלא שינו את שמם .
במשך דורות רבים שמרו היהודים על שמותם. כבר בגממשנה ובגמרא אנו נתקלים בשמות מהתנ"ך כמו שמואל, שאול בון (ראובן), שמעון, לוי, יהודה וכיו"ב.
והשמות הללו חוזרים לאורך כל הדורות.
והנה בדור האחרון שלנו יש שינוי מפליג, גם בתוך החברה הדתית קוראים לילדים בשמות שזכרם לא בא בעבר, כדוגמת גומא, סוף, טל או מעיין.
מה דעת הרב על כך? ומה בעצם רע כל כך באברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה שהורים כל כך בורחים מהם היום?
תשובה
שלום וברכה
אין כל רע בהמשך השמות המסורתיים שלא שינו את שמם.
להפך.
ברם, לא לעשות אידיאולוגיה על בסיס היסטורי לא נכון, שכן לאורך הדורות שינו רבים את שמם, וראה מה קורא בשמות אמוראים בתלמוד הבבלי.
שלא שינו את שמם מדבר בעיקר על הזהות העצמית, וזו ב"ה הולכת וגוברת בחלק מהשמות, המזכירים שם שמיים וכדו'.
האם יש לפסול את השמות האחראים כמו אלה שמנית ? אולי כדאי להעדיף את אלה המזכירים שם שמיים אולם לא הייתי מטיל איסור על שמות אחרים, וממשיך להתבונן בעיקר על הזהות אותה הם מבטאים.
כל טוב