שאלה
שלום רב,
בימים אלה סוערת הארץ עקב איסור שמיעת שירת נשים
ברצוני לדעת-מה בין שירת דבורה ושירת מרים לאיסור על שמיעת שירת נשים?
בברכה,
יוסי
תשובה
שלום
להלן הסבר ע"פ דברים שפרסם הרב אליעזר מלמד שליט"א
"כידוע דבורה הנביאה שרה שירה לה´ לאחר ניצחונה על סיסרא ויבין (שופטים ה, א), ואיך גזרו חכמים שלא לשמוע שירת אישה? החיד"א ביאר ששרתה עליה השכינה, ולכן לא היה חשש צניעות. ויש אומרים שהיא אמרה שירה, ולא שרה במנגינה (מטה אפרים).
עוד אפשר לומר, שאכן יש צדדים חיוביים בשירת אישה, ולכן על פי התורה שבכתב אין בשמיעתה איסור. אלא שהטילה התורה על חכמים לתקן תקנות ולעשות סייג לתורה. וכשראו חכמים שהפתיחות בין גברים לנשים גורמת לבעיות קשות, עד שאחד החטאים שבעטיים נחרב בית המקדש הראשון היה גילוי עריות, תיקנו כמה תקנות של צניעות, ועל ידי זה הצליחו לגדור את ישראל, עד שנעשו חטאים אלו נדירים מאוד.
האם יש מקום כיום להקל
שאלה: ייתכן שבעבר השתתפות באירוע של הופעת זמרת היה אירוע לא צנוע, ולכן אסרו אותו חכמים. אבל כיום שהופעה מכובדת של זמרת נחשבת כאירוע תרבותי שמעשיר את הנפש בלא שום צד של פריצות וגירוי יצרים רעים, יש להתיר זאת.
יתר על כן, ההחמרה בזה גורמת שם רע לדתיים, שכביכול אינם מסוגלים להשתלט על יצרם הרע, וכל שמיעה של זמרת מעוררת אצלם הרהורי עבירה שאינם מוכרים לחילוניים. בנוסף לכך, הימנעות משמיעת זמרת נחשבת כיום כפגיעה בכבודה של האישה. האם אין ראוי במצב כזה לחפש היתרים ולסמוך על דעת מעט הפוסקים שמקילים בזה?
הדוגמה החילונית
תשובה: אילו הציבור החילוני הנאור היה מציג לפנינו דוגמה ומופת לחיי משפחה תקינים, בלי בגידות ומכשלות, היה מקום לשקול סברה זו. אולם בפועל אנו רואים שמוסד המשפחה הולך ומתרסק בחברה החילונית. מחקרים שונים גילו ששלושה מתוך ארבעה גברים נשואים בוגדים בנשותיהם, ושתיים מתוך שלוש נשים נשואות בוגדות בבעליהן. בנוסף לכך, כשני שליש מן הנישאים מתגרשים. האם מחברה כזו ניתן ללמוד אורחות צניעות?! דווקא עתה אפשר לראות עד כמה גדולה חכמתם וקדושתם של חכמינו ז"ל שעשו סייג לתורה, וגדרו בכך את כרם ישראל".
וכתב הצמח צדק זצ"ל שלעתיד לבוא כשהעולם יהיה מתוקן "... מהרה ישמע כו´ קול חתן ו[קול כלה] ולכאו´ הלא קול באשה ערווה ? אך הענין דכ"ז עכשיו שאין קול להכלה וכמו שאנו רואין בענין הקדושין שאומר לה הרי את מקודשת כו´ והיא שותקת ובזה מקודשת לו משום דעכשיו אין למלכות מצ"ע כלום כ"א מה שמקבלת מז"א והוא עיקר שמשפיע לה והיא מקבלת ולזאת בבואה אליו ה"ה מתבטלת ואין לה קול כלל וכמו בתפלה דעכשיו הוא צלותא בלחש דוקא וכמ"ש אד´ שפתי תפתח כי אין מילין בלשוני מצ"ע כ"א הפתיחה מלמע´ מצד בחי´ הביטל העצום וכמ"ש בחנה רק שפתי´ נעות וקולה לא ישמע והיינו מצד עצם הביטל אל המשפיע וכידוע דכל קול הוא בחי´ גילוי והמשכה ובחי´ מל´ בבואה אל הז"א ה"ה בבחי´ ביטל ולכן אין לה קול וגם מה שמשפיעה ה"ה ג"כ מה שקיבלה מז"א דוקא וזהו קול באשה ערוה מפני שהוא היפך ההשתל´ וי"ל בענין חטא קרח כו´ אבל לע"ל שתהי´ א"ח עט"ב יהי´ לכלה העליונה בחי´ קול בהתפשטות בפ"ע מאחר שיה" עלי´ שלה לבחי´ פנימיות ועצמות אאו"ס וכל ההשפעות יהיו ממנה דוקא הרי יהי´ לה קול ואדרבה בחי´ קול גדול ולא יסף כו´ שמו"ע בקול רם כו´ וזה לע"ל דוקא דעכשיו אין לה קול מפני שהיא מקבלת מבחי´ ז"א דוקא ובעלה משמחה כו´ אבל לע"ל שיהי´ גילוי בחי´ פנימיות ועצמות אוא"ס בחי´ סובב הכללי שלפנהצמצום כו´ וגילוי זה יהי´ במל´ דוקא וזהו שהשמחה תהי´ להכלה והיא תשפיע להחתן וזהו שיהי´ לה קול כו´ וזהו מהרה ישמע לע"ל דוקא קול ששון כו´ קול כלה שהמל´ תתעלה בבחי´ העצמות והיא תשפיע אל החתן וזהו והי´ ביום ההוא כו´ והי´ אותיות הוי´ רק שהו"ה קודם לי"ה דעכשיו ע"פ סדר השתל´ או"א קודם לזו"נ אבל לע"ל יהיו זו"נ למעלה מצד שרשן כו´ והעיקר בחי´ המל´ תתעלה בעצמות ואז יצאו מים חיים מירושלים כו´ אל הים הקדמוני כו´.
(ספר המאמרים שנת תרנ"ב עמ´ צ)
בברכה
אייל משה