שירי אהבה

שלום וברכה

א. אינני מבין את השאלה. אם אדם מתחיל לדמיין בשל העובדה שהוא שומע שירי אהבה – אסור לו לשמוע שירי אהבה מכל סוג. יש לו בעיה, והוא צריך להתמודד איתה. אולם אם אנו מדברים על בני אדם רגילים – הם שרים שירי אהבה מסוג זה ולא מתחילים לדמיין דברים. משוררי ספרד, ביניהם גדולי הרבנים, נהגו כך. לא זו בלבד, אלא שהתנ"ך עצמו נוקט בדימויים אלה, ואינו מתייחס לבני אדם בדרך זו. לא זו בלבד, אלא שבמהלך הלימוד שלנו אנו עוסקים בתלמוד תורה בעניינים אינטימיים מאוד בסוגיות רבות בש"ס. כך נוהגים בני אדם בריאים. אולם כאשר יש בעיה – צריך להתנזר, בשל העובדה שיסוד הצניעות הוא עליון ביותר.
ב. לא נכון לבחור רב לפי השאלה האם הוא מתיר או לא מתיר. אתה צריך ללכת בדרך אחת, ולא לאסוף קולות. יש מחלוקות בין רבנים; יש תחומים שונים שבחלק רבנים אלה מחמירים מאוד ובחלק רבנים אחרים מחמירים, ונכון יהיה ללכת עקרונית בדרך אחת, ובוודאי שלא בדרך של איסוף היתרים.
ג. הגמרא מספרת ששיר השירים התלוננה לפני הקב"ה על כך שעשו ממנו שירים, ומספרת כי הקב"ה "ריכך" את ההתמרמרות שלה. לאורך הדורות השתמשו כל הפייטנים וכל המשוררים בפסוקים משיר השירים. אני מסתייג מכך, אולם איני יכול לומר שהדבר אסור, כאמור בשל העובדה שכך נעשה כל הזמן, כולל בשירי חתונה.


כל טוב