שירות לאומי וצבאי

שלום וברכה,

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות בדברייך.
הראשונה הינה לגבי האיסור המוחלט ללכת לצבא. אין איסור שכזה. נכון שאין הרבה רבנים שמעודדים, ויש רבנים אשר מתנגדים לשירות צבאי לבנות, אך אין זה איסור מוחלט. איסור מוחלט יש על אכילת שקצים ורמשים, חילול שבת וכד'. עם זאת צריך לבחון את הסיבה מדוע ישנם רבנים אשר אינם מעודדים הליכה לצבא. דבר זה נעוץ ביחס שיש כלפי חיילות ובנות המין הנשי בצבא. רוב הבנות המשרתות בצבא משרתות תחת פיקוד של גברים, ורוב החיילים ביחידה איתם הינם גברים. כתוצאה מכך לפעמים האוירה אינה הולמת לבת תורנית.

אני מכיר בנות דתיות רבות אשר התגייסו לצבא ותרמו תרומה נכבדת, אך ישנו סיכון לפגיעה בעולמה התורני של הבחורה. חשוב להדגיש כי בנות שרות לאומי תורמות תרומה נכבדה מאוד, מי יותר ומי פחות, ולא כדאי להסיק שבת המשרתת בצבא תורמת יותר מאשר בת המתנדבת בשרות לאומי. אך ישנן בחורות רבות וטובות אשר עולמן הרוחני והנפשי כה איתן וחזק, שכאשר הן נמצאות בהתמודדות עם החברה בחוץ בצורה אינטנסיבית – הן לא יושפעו לרעה.

הנקודה השניה היא איך את יכולה לדעת מה יתרום לך יותר? איך את היום יכולה להחליט אם התנדבות בבי"ס או במחלקה בבי"ח או התנדבות עם ילדים בעלי קשים פיזים או שכליים תתרום לך פחות מאשר לשרת כמורה חיילת (בת שרות על מדים), מש"קית ת"ש או בכל תפקיד אחר בחיל המודיעין?

בסה"כ רציתי לפקוח את עינייך למציאות היותר רחבה הן בפן ההלכתי והן בפן המציאותי. אני שמח ומברך אותך על ששאלת שאלה זו. אני בטוח שהיא מדירה שינה מעיניך ומשמעותית להמשך דרכך כבת תורנית אשר רוצה לקדש שם שמים. כולי תקווה כי תקבלי את ההחלטה בשיקול דעת ותצליחי בכל דרך אשר תבחרי לצעוד בה.

בברכה,
הלל, צוות ישיבת הר עציון