שירות לאומי ועניי עירך קודמים

שלום וברכה

יישר כוח על הכנסת ההלכה להתלבטות המעשית.
באופן כללי, אכן עמדת ההלכה היא ש"עניי עירך קודמין". יש לכך סיבות רבות, שלא אפרט אותן כאן, אך היסודית שבהן היא המשך ההלכה האומרת ש"שלך קודם לשל כל אדם". באופן מיוחד, ההלכה מעצבת מצב בו דווקא מתוך הדאגה לקרובים לך, תהיה לך אפשרות להיפתח למעגלים רחבים יותר, וכאשר הדבר ייעשה גם על ידי אנשים אחרים עם הקרובים שלהם – זה יהיה מבנה יותר נכון של חסד, של חברה, ושל אישיות.
במצב בו את דנה יש להוסיף עוד שני עניינים. ראשית, מיהם "עירך" במצב הנתון של מדינת ישראל ? בשל העובדה שמדיניות הרווחה היא מדיניות ארצית, וגיוס המיסים לצורך כך הוא ארצי – נראה כי "עירך" הוא כל מדינת ישראל, לאוו דווקא העיר בה את גרה, כי כאמור הדברים מתנהלים בצורה ארצית.
שנית, צריך להכניס לחשבון גם את שאלת רמת הצורך, ואם יש במקום אחר צורך ממש חיוני מול עניי עירך שזקוקים לך פחות, ואם את מתאימה למקומות אלו יותר- הולכים אליהם.

על כן, אם הכל שווה – אפשר בהחלט לעשות את השרות במקום מגורייך. אולם, כאמור, בשל הניהול המערכתי והמדינתי של העניין יש ללכת למקום בו צריכים אותך ביותר ושאת מתאימה לו ביותר.

כל טוב ויישר כוח