שאלה
יכול להיות שהשאלה שלי תהיה קצת מצחיקה,אבל אני בכיתה י"ב ועוד לא הצהרתי.חלק מהמשפחה שלי דוחפת אותי מאוד להתגייס [וכמובן שזה משפיע מאוד] אבל יש לי שיקול נוסף ואני מקווה שתוכלו לעזור לי לדעת מה לעשות.
יש בי חלק שנורא רוצה ללכת לצבא בגלל ששם יש את ההרגשה שאני אמצא את הזיווג שלי כי זה חברה מעורבת והסיכויים למצוא מישהו ניראים שם גדולים יותר לעומת השירות ששם מה הסיכוי למצוא מישהו..:),מצד שני יש את הצד שבי שיודע שברגע שאני אלך לצבא אני לא אשאר כמו שאני מבחינה דתית ואני ממש מנסה לחשוב מה יותר טוב לי ואני לא מוצאת את עצמי...הזמן אוזל לי! אני כבר חייבת להחליט אם להצהיר או לא...
תודה רבה!!
תשובה
שלום רב
השיקול המשפחתי הוא משמעותי, היות ויש מצווה לכבד את ההורים. אבל בכל אופן עלייך לזכור שהצבא הוא מקום שעלול להיות מאוד מסוכן לבנות. כמעט כל הרבנים פוסקים שאסור לבנות להתגייס לצבא, ולא בכדי, היות והצבא לא מתאים לשירות של בנות. לרוב המפקדים לא מבינים את הרגישות שבשירות הבנות, המסגרות לא מאפשרות אורח חיים דתי, אין התחשבות בדתיות בגלל שהן דתיות, אין התחשבות בשיבוץ, אין שחרורים בחגים באופן פרטני לדתיות. יש בעיות קשות של צניעות. אני יודע שאפילו להשיג חצאית צבאית זו לעיתים משימה קשה מאוד. אין אפשרות להתחרט באמצע, ואין אפשרות לנווט את עצמך לאן שתרגישי שתועילי יותר, ועוד ועוד בעיות.
כמו שאמרתי, צריך לשמוע את ההורים, אך בסופו של דבר עלייך לדעת שההחלטה היא אישית שלך, וזכותך לבחור איך לנהל את חייך. כמו שההורים שלך לא יכולים להחליט עבורך עם מי להתחתן, כך הם לא יכולים להחליט לאן תלכי לאחר סיום הלימודים.
השיקול השני שהבאת הוא לא רלוונטי. אין לך שום קצה של יכולת לדעת היכן תפגשי את הזיווג שלך. להפך, האווירה הלא כשרה של חלקים מאוד גדולים של הצבא המעורב יכולה לרחיק אותך דווקא מהזיווג שלך. באופן תיאורטי, את יכולה למצוא את הזיווג שלך כשתסעי באוטובוס למקום השירות שלך, ולא למצוא אותו כשתהיי שלוש שנים בסביבה מלאת בנים.
לכן השיקול הזה לא יכול להוביל אותך לאף אחד מהכיוונים.
אני מאחל לך בחירה נבונה!
אריאל
(המשיב אינו רב)