שירה

שלום
מצד הדין נראה שמותר מפני שלא רואים אותה וזה לא שירים ממש
ולהלן הרחבה ומקורות מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבת הר ברכה

תלמוד (ברכות כד, א) מובאים דברי האמורא שמואל: "קול באשה ערווה". וביארו המפרשים שאין מדובר כאן בקול של דיבור אלא דווקא בקול של זימרה, משום שקול זימרה חושף את מעמקי הנפש יותר מאשר קול הדיבור, ולכן מגדרי הצניעות הוא שאשה לא תחשוף את קול שירתה בפני גברים זרים.

צריך לדעת שכל ההלכות העוסקות בפרטי הדינים של צניעות האשה, אינן נובעות מתוך זלזול בערכה של האשה, או מתוך התנכרות לאהבה הטבעית ששוררת בין איש לאשה, ההיפך הוא הנכון, דווקא מתוך ההערכה המיוחדת שיש להלכה כלפי האהבה שעליה מושתת העולם כולו, ודווקא מתוך ההכרה בכוחה הגדול, דווקא מתוך כך מתחזק הרצון לשמר את האהבה ולהעמיק אותה בתוך המשפחה, כדי להעצים את הקשר בין בני הזוג, וכדי להוות תשתית להמשך הדור הבא. ולכן קבעה ההלכה סייגים רבים לכל אותם הסממנים המבטאים את הצדדים הפנימיים של האישיות, כדי שהאהבה תוכל להופיע במלוא עוצמתה במקום הנכון, בין האיש לאשתו, ולא תסחוף אותנו אל מחוץ למעגל החיים הישר והמתוקן. זו הסיבה גם לקביעת חכמים, שקול באשה ערווה.

אם כן, כמובן אין הכוונה לומר שיש גנאי בקול זמרתה של האשה, אלא להיפך, דווקא מתוך הצד העמוק שקול זמרתה חושף, ישנו חשש שאם תזמר בנוכחות גברים זרים, תיווצר קרבה מוגזמת שעלולה ליצור קשר לא רצוי, ולכן אסרו חכמים לאיש לשמוע קול אשה זרה שגילה מעל אחת עשרה.

דעת שו"ת 'חלקת- יעקב', גם שמיעת קול שירת אשה ברדיו או בקלטת אסורה, מפני שעצם ההנאה מקול של אשה זרה היא האסורה, ולכן אין זה משנה כיצד קולה מגיע אליו, אם בדרך טבעית או על ידי רדיו.

דעה שנייה היא דעתו של בעל תשובות מהר"ם שיק, המבאר שאם אדם שומע קול שירת אשה שאינו רואה אותה ואינו מכיר אותה, אין בזה איסור. כי רק שמיעת שירה של אשה מוכרת עלולה לעורר הרהורי עבירה, אבל שמיעת קול אשה שאינה מוכרת, אינה יוצרת קרבה לשום אשה, וממילא אינה גורמת להרהורים, ואין בזה איסור. אלא שעדיין יש צורך לברר מהי בדיוק ההיכרות שתגרום שיהיה אסור לשמוע את אותה הזמרת ברדיו. האם כבר ראיית תמונתה בעיתון תיצור איסור לשמוע את קול שירתה, או שמא רק היכרות אישית עם הזמרת יוצרת איסור לשמוע את שירתה (עיין יבי"א ח"א ו').

ויש דעה שלישית, לפיה אפילו אשה מוכרת מותר לשמוע דרך הרדיו, משום שרק שמיעה שמתוכה אפשר להגיע לקירוב מיידי של הסתכלות – אסורה, אבל שמיעה במקום שבו לא ניתן לראות את הזמרת – מותרת. ועוד שהקול העובר דרך הרדיו אינו קולה המקורי, מאחר והוא משתנה לזרמי חשמל שמעובדים מחדש דרך המקלט לקול שירה. (עפ"י ראבי"ה למס' ברכות סי' עו, ומטה משה ח"א אות צ"ח, ומהם יוצא שבעצם רק שמיעה של אשה שנמצאת ממש לפני השומע, והוא יכול להתקרב אליה ולנגוע בה נאסרה. עיין בציץ אליעזר ה, ב, שהביאם, אך למעשה מחמיר).

למעשה, מאחר שיסוד האיסור לשמוע קול שירת אשה לדעת רוב הפוסקים הוא מדברי חכמים, וכלל ידוע הוא שבספק בדברי חכמים הולכים אחר המיקל, לכן הרוצים להקל ולשמוע קול שירת אשה דרך הרדיו, יש להם על מה לסמוך, ואין אפשרות לגעור בהם, שהרי לדעת כמה וכמה פוסקים אין בדבר איסור. וככל שמכירים פחות את הזמרת כך על פי דעת יותר פוסקים מותר לשמוע את שירתה.

בברכה אייל משה