שאלה
כבוד הרב,שלום.
איני מעוניינת להלאות אותך בדברים אז אשתדל להגיע לשורה התחתונה, אשתדל להיות מובנת..
מיום היוולדי (ואף בעודי עובר בחודש התשיעי להריון אימי-פעמיים) קרו מספר מקרים טרגים שהיו עלולים להסתיים במותי.
מקרים אלו הינם מובהקים מן השמיים ואין ספק כלל שהיתה בהם יד ה' (כמו בכל דבר, אך כאן אני מתייחסת לניסים גלויים ממש).
יש לי טראומה מאוד קשה ממוות.
כל חטא שאני עושה אני חוששת מן המוות.
אני מרגישה שאני חייבת להודות לה' יומיום על היותי חיה ונושמת ואיני יכולה לטעות פן אמות חלילה.. אני מתקשה לישון ולשתף אחרים לבל אפחיד אותם בחששותיי.
משום שאני בת הגישה הישירה שלי לדבר עם רבנים לא פשוטה, אז אני פונה אליך..
שמי מסתיים באות -אל. ואמרו לי שהוא אינו טוב, משום שמסתיים בסיומת זו. האם זה קשור ועליי לשנות שם? ובכלל האם יש סגולה כלשהי או דבר כלשהו שאוכל לעשות על מנת להפסיק לחשוב בצורה כפייתית ולקשר כל דבר בחיים שלי למוות?
כבוד הרב אני מבקשת ומתחננת לעזרתך הדחופה.
המצב כבר שנים כך ואיני יודעת מה לעשות.
תודה לך, ומצטערת שהארכתי..
שוב תודה..ומקווה להיענות בהקדם בעזרת ה'.
תשובה
שלום וברכה
יראת המוות המתמדת נמצאת לעתים אצל בני אדם. גם את יודעת שלא טוב לחיות כך, ושצריך להשתחרר ממנה. להפך – "ותשחק ליום אחרון". אלא שהדבר לא פשוט. אני מניח כי את מתאמצת ללכת בדרך שדווקא מחייכת לקראת היום האחרון שלנו, אולם את מתקשה לעשות זאת בפועל, ומציפים אותך פחדים באופן מתמיד. אל תפסיקי להשקיע מאמץ בשחרור הזה – דווקא בשעה שאדם משוחרר מיראת המוות הוא מצליח להתייחס אל החיים ביתר משמעות ועוצמה. אם את חשה שהתייעצות עם בעל מקצוע תסייע לך להתמודד עם הפחדים האלה – אל תהססי מללכת אל בעל מקצוע ולבחון איתו ביחד מה ניתן לעשות.
אל תאמיני בשינוי מהות לאור שינוי השם. לא לשם את צריכה להפנות את מאמצייך. החיים שאנו חיים נמצאים במקום אחר לגמרי – לא בשמות אלא במהות. לא זו בלבד, אלא שאין שום סיבה שבעולם שהסיום ב"אל" הוא סיום בעייתי. להפך, אנו מוצאים הרבה שמות במקרא של אנשים גדולים שמסתיימים באותיות האלה, והדבר מלמד שזו זכות לשאת את שמו של הקב"ה ולא דבר מה שיש בו משהו רע.
כאמור, אל תחפשי סגולות. חפשי את הדברים האמיתיים – מהייעוץ המקצועי דרך הדיבור האישי שלך עם עצמך ועד לתפילה לריבונו של עולם. כשנדבקים בחיים מצליחים יותר.
כל טוב ושמחה