שאלה
ב"ה אני נשואה מזה כחצי שנה, התחתנתי אם ספרדי. ( מהבית אני נוהגת כמנהדי אשכנז) , היה לי קושי לשנות את המנהגים שלי אבל עשיתי זאת ואני גם רואה בכך חשיבות. אך יש עניין אחד שאני ממש לא מצליחה להתחבר אליו ואז שאלתי היא אם לא יצא שכרו בהפסדו, וזה עניין הדלקת נרות שבת . בבית אימי מדליקים את הנרות ואז מכסים את העניים ומברכים, ולפי מנהג בית בעלי עלי לברך בקול את הברכה ורק אח"כ להדליק את הנרות, קשה לי מאוד להתחבר לזה ולכוון בברכה שלי, וכך גם קשה לי לבקש ברכות מיוחדות, האם יש פיתרון לעניין? אשמח לקבל את עזרתכם בנושא.
תשובה
ב"ה
שלום.
ראשית נאחל לכם מזל טוב לרגל נשואיכם.
אתם צריכים לדעת שלוקח זמן להתרגל אחד לשני ואחד להרגליו או מנהגיו של השני . על מנת למנוע מחלוקת קבעו חז"ל שבמנהגים הולכים אחרי הבעל. [(אל תעלבי... כי בקביעת יהדות הולכים אחרי האשה).]
אם יש איזה מנהג טוב שרוצים לנהוג אחרי החתונה וזה לא מתנגש עם מנהג אחר וזה בא בהסכמה אז אין שום בעיה לנהוג אותו.
אבל אם יש איזה התנגשות עם מנהג אחר אז האשה צריכה לוותר כי הולכים אחר מנהג הבעל.
ראי נא ,אם אשה ישראלית שאף פעם לא אכלה תרומה ואדרבא תמיד היא נזהרה ואפילו לא נגעה בתרומה אם היא מתחתנת בשעה טובה ומוצלחת עם כוהן אז היא אוכלת בתרומה... וכן הפוך בת כהן שהייתה רגילה לאכול תרומה בקדושה ובטהרה שמתחתנת בשעה טובה ומוצלחת עם ישראל אסורה באכילת תרומה.
כל הנושא של חתונה משמעותו חיבור עם הבעל " על כן יעזוב איש ...ודבק באישתו.." החיבור הזה היא עד הסוף וכולל הכול כי המיזוג הזה הוא מיזוג של נשמות לנשמה אחת. על כן קרא שמם אדם .המילה אדם משמעותה גם זכר וגם נקבה ביחד. כי אין הטייה למילה אדם בלשון נקבה. וה"אחד " הזה דורש את שלו ולמענו יש להתאזר בסבלנות ולהתרגל לשינויים שמתחוללים.
סוף דבר כדאי לכם ללמוד יחד את הנושא הזה של הדלקת הרות שבת כי יש בו דיעות שונות ויש הרבה מן הספרדים שנוהגים להדליק ורק אח"כ לברך ויש שנוהגים כמו בית אישך ובעצם כמו בכל המצוות שקודם מברכים ורק אח"כ עוברים לעשייתן.
ויהי רצון שאור נרות השבת יאירו לכם את הדרך .
שבת שלום,
עוזיאל אליהו,
.