שאלה
כבוד הרב,
השלום והברכה!
רציתי לשאול:
אני בת 23, לאחרונה הוצע לי בחור שנראה כבעל פנים טובות ומידות טובות (הסתכלות ראשונית, טרם נפגשנו) העניין שקצת מפריע לי זה שהוא נמוך, ממש (יותר גבוה ממני אך נמוך משמעותית ביחס לשאר הבנים).
מצד אחד, אני מרגישה שזה מאוד שטחי מצידי, ואולי יש בכך טיפת גאווה כאילו מה אני חושבת לעצמי, גם אני לא גבוהה בכלל, מצד שני אני יודעת שזה יפריע לי, חזותית, ואולי ברובד העמוק יותר, הכמיהה שילדיי בע"ה לא יסבלו בגלל גובהם, כי נכון שגובה זה לא הכל אבל אני חושבת שאצל בנים הקטע יותר משמעותי ותופס יתר חשיבות.
השאלה היא האם כדאי בכל זאת להפגש או שעדיף מראש שלא, כי אם בהמשך זה יפריע לי וחבל אחרי זה לקטוע בגלל סיבה כזו, זה יכול חלילה לפגוע בבן אדם, גם אם לא יאמר לו בפירוש מדוע..
מה הרב אומר?
תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
כדאי לערוך תחילה ברור פנימי אמיתי, ולראות שהגובה איננו דבר בעל ערך בחיים, ואדרבא יש מעלות רבות בהיות אדם נמוך (יש הרבה ת"ח נמוכים, כמו כן יש מחקרים שנמוכים מאריכי ימים יותר), ובכלל אדם צריך להכיר את תכונותיו ולנצלם לטובה, ובכל דבר יש גם צד של טוב ומעלות, על כן ברור זה צריך להיות ראשוני, ואני בטוח שאז יעלמו כל הספקות ואי"ה הכל יהיה לטובה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון