שיבה ליהדות

שלום ילנה.
שאלתך כוללת נושאים חמורים מבחינה יהודית, ואשתדל לענות באופן כללי, אך עצתי היא שתשוחחי אישית עם רב בעל ידע ונסיון הן בתחום ההלכתי והן בהנהגה הקהילתית.
1. ידוע לך ודאי, כי ביהדות אין מושג של "זוגיות מעורבת". כלומר, הקשר הזוגי המשפחתי הנו תמיד בבואה גם של המעגל הרחב יותר, של הקשר שלנו אל העם היהודי ואל הדורות הקודמים והבאים. זוהי הגישה הבסיסית במורשתנו, איננו רק אנשים זמניים פרטיים, יש למהלך חיינו גם משמעות רבה בנצח היהודי. לכן גם בזמננו, ללא קשר למידת הדתיות, בעולם היהודי ההתבוללות מוגדרת כבעיה מספר 1, העלולה להמיט אסון על עמנו.
2. המרת הדת נחשבה תמיד בעם ישראל למעשה של ניתוק ובגידה מהכלל היהודי ומהתודעה הקולקטיבית היהודית. בעתות של רדיפות ואינקוויזיציה עלו אבותינו על המוקד, כדי לא להיכשל בדבר הנורא הזה. גם אלו אשר הוכרחו בכח, שמרו במשך מאות שנים בהסתר על מסורת יהודית, והיום חלק מצאצאיהם עושים דרך קשה ומורכבת חזרה לעם היהודי.
3. לדעתי, נכונות למעשה כזה בשל "בעיות עם ההורים" מעידה קודם כל על הצורך שלך להגדיר לעצמך את זהותך ואת סדר החשיבות שיש לה בחייך. האם הורייך, בני משפחתך מדורות קודמים, שמסרו נפשם על יהדותם, אינם גורם מכריע בעינייך? דווקא העובדה שבני דורנו נבחרו להיות החוליה המקשרת בין הגלות הסובייטית לבין החיבור מחדש לחיי עם ישראל במדינה עצמאית מטילה עלינו אחריות לא לטשטש את הנושא, אלא לברר אותו לעצמנו היטב.
4. אומרים חז"ל: "כל האומר: אחטא ואשוב - אין מספיקין בידו לעשות תשובה". זה אומר, שבתחום כל כך פנימי כמו זהות אישית ורוחנית אנחנו בוודאי לא "עושים עסקים" עם ריבונו של עולם.
ההלכה היא שיהודי אינו יכול להפסיק להיות יהודי, גם אם עשה דברים חמורים מאד. אך יש דברים, שבהם הוא עלול לרדת נמוך מאד, ויזדקק לרחמי שמים מרובים.
אני מאחל לך מכל הלב שהקב"ה יעורר את לבך לראות את הזכות הגדולה בשייכות לעם ישראל ובשמירה על הקשר העמוק עם ההוויה היהודית.
אם, כפי שכתבת, אחותנו את, לא נוותר עלייך בקלות רבה כל כך.
בברכת אהבת ישראל שלמה,
שמעון הר-שלום
מנהל מרכז "שורשים"
02-6242206