שוב צבא וישיבה גבוהה

אני שמח בעובדה שאתה מעמיד אותי על טעות מהותית בהבנת אישיותך, מצבך ושאלתך.
מובן שאני מתנצל על ההבנה הכל-כך מוטעית.
אני שמח על מציאות בחורים כמותך, לפי העובדות הכתובות בפנייתך השניה, בעם ישראל. בן תורה שמרגיש מחובר בטבורו לתורה וללימודה ומרגיש מחוייבות בתרומה צבאית למדינה. וכאן אני רוצה לשנות הדגש. אתה מדבר על עזרה לצבא, כאשר הדגש צריך להיות תרומה למדינה. הצבא אינו מטרה אלא אמצעי להגנת המדינה ותושביה מפני אויב. וכאן אחלק דברי לשתי אפשרויות.
א. כפי שאמרתי, הצבא הינו אמצעי, וכך מבינה אותו המדינה והנהגתה. אדם הלומד רפואה, המדינה רואה בלימודיו ובאפשרות תרומתו כרופא, לא פחות מאשר לוחם ולכן גם אם הוא ישרת את המדינה במסגרת צבאית תקופה מסויימת, הרי זה רק מפני שהצבא גם הוא זקוק לרופאים. אבל המדינה מסתכלת לטווח היותר רחוק על תרומה יותר כללית, במידה מרובה על-צבאית.
דוגמה קיצונית יותר – מי שניחן בחוש וידע מוסיקלי, או בחוש וידע ספורטיבי בענף כלשהו, המדינה מעדיפה שהוא ישרת אותה (את המדינה) כנגן בתזמורת או ככדורסלן והצבא יהיה אצלו רק כדי שלא יאמרו שהמדינה מאפשרת לו להשתמט.
אפשר להמשיך בדוגמאות רבות, להוציא דוגמה אחת: המדינה עדיין לא בוגרת ובשלה דיה להבין את תרומתו למדינה של בן תורה. שלא נטעה: המדינה מכירה בחשיבותו של רב מכהן ופוטרת אותו משירות (למעשה זה יוצא בעיקר מילואים, אבל העיקרון הוא החשוב), ואני מדבר על עצם לימוד התורה בעם ישראל. אבל הציבור שלנו מבין זאת. אז לא איכפת לי אם יש אנשים גם אם מנהיגים שאינם מבינים. מסכנים.
נסכם. אם מבחינת תרומה למדינה, מדוע להפריע את קול התורה על ידי נושא אחר גם אם גם הוא חשוב למדינה. גמור בדעתך להכנס לאהלה של תורה, להיות כולך טבול במקוה של תורה כל כמה שיש בך כוחות. לפי מה שאני מבין עכשיו, הם יכולים בעז"ה להחזיק וסביר להניח אף להתגבר כמה וכמה שנים, ויותר.
ב. אתה, מסיבות השמורות אתך, מעוניין לשרת את המדינה גם דרך הצבא, גם אם בזה יחלש קול התורה. ואתה מרגיש שהמקום הטוב ביותר בו אתה יכול לתרום הוא ביחידה הערבית. בהיותך תלמיד בכתה י"ב, האם אני יכול להניח שבמסגרת מיונים ראשוניים אתה כבר נמצא בדרך ליחידה זו? אינני מכיר יחידה ספציפית זו, אבל ודאי שיחידות סמוכות אליה מבחינה עקרונית ורעיונית, אם התקבלת אליהן במהלך שנה זו, ואתה ממשיך לשמור על קשר בהמשך, מקומך יכול להיות שמור יותר משנה ואף שנתיים. לא פחות ממה שאתה מעוניין בשירות משמעותי, מעוניינת היחידה לשמור לעצמה אנשים איכותיים. אני יכול לומר שאני מכיר מקרה של יחידה קרובה שמשך שנתיים שמרו על קשר עם בחור ישיבה, רק לאחר שנתיים הודיעו לו שאינם זקוקים לו ולאחר כשנה נוספת פנו אליו מיזמתם שאם עדיין הוא מעוניין יש לו מקום. ברגע שתדע נושא זה בבהירות אם אכן תראה שמקומך שמור, אני סבור שגם אם מצבך התורני היום מקדים את בני גילך, ואולי דווקא בגלל מצבך זה, עליך להשקיע בתחום התורני, בעולם של תורה, מבוקר ועד בוקר, יותר מתשעה חודשים.
רק אם יתברר שאתה צודק באשר לזמן המוגבל שמוכנים להמתין לך, ואתה איתן בדעתך לתרום למדינה גם בשירות צבאי משמעותי כפי הכרותך העצמית, לך בדרך שהתוית וה' יהיה בעזרך.

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה