שאלה
כל קלקול בירושלים הוא קלקול שלום!
קודם כל תודה רבה על התשובה הארוכה והמפורטת. הרבה דברים הובררו לי, והפנמתי את הדברים. סליחה שהמכתב נכתב בצורה בוטה קצת, זה לא ראוי ואני מתנצל, ואולי בגלל זה הרב הבין שאני רומז לאלימות... ח"ו - לא עלתה על דעתי המחשבה אפילו לרגע, הדוגמאות הקיצוניות היו בשביל לברר בצורה אמיתית את היחס הראוי. אבל נותרו לי עדיין קצת שאלות:
1. למה הרב כתב שירושלים לא בידינו ולכן אנו אבלים עליה, הרי היא בריבונות ישראלית? אולי לא הבנתי את כוונתו נכון...
2. למה קדושת ירושלים לא עולה על כל התועבות? הרי היא מקום הקדושה הכי גדול - אמצע א"י. משם יוצאת ההוראה לכל העולם כולו, ולכן אם מקום זה נטמא יש לזה השפעה רוחנית לכל העולם כולו. או שלא?
האין לזה בחינה של העמדת צלם בהיכל?
3. האם מצעד הגאווה של כמה מאות אנשים, אם אפשר לקרוא לזה כך, הם הראי של החברה הישראלית? למה?
נ.ב. מאוד נעצבתי להיות בעצרת (שהתקיימה באירגונו של הציבור החרדי שאינו מאמין במדינה) ולראות שאע"פ שכולם אומרים שאלימות לא, מחאה כן - לא היתה כ"כ מחאה... למה זהככה?
אני מרגיש שאני קצת מלאה, אבל אין הביישן למד והנושא הזה באמת רגיש אצלי...
תודה רבה מראש ושבת שלום!
תשובה
שלום רב,
ירושלים רובה בריבונות ישראל, אולם, ישנם חלקים, והם החשובים ביותר לנו שעדיין לא בידינו. כמו הר הבית למשל. אנחנו לא עולים אליו, אלא, בתאום עם הגויים ולא יכולים לבנות בו את בית הבחירה כמו שהיה מתבקש בכל הדורות , לכן, אנחנו עדיין מתאבלים על חורבן הבית וצמים את הצומות.
כל קלקול בירושלים הוא קלקול לכל העולם. לכן, על ידיד פעולות חינוכיות, על ידי מודעות פוליטית עניפה, ותקווה לעתיד טוב יותר, נוכל לקדש את העולם כולו.
מצעד התועבה הוא המראה של החברה הישראלית , המערבית כולה, היום נתבשרנו כי אדם נוסף שהיה מוטל בכביש לא טופל על ידי הנהגים, כסדום היינו לעמורה דמינו נעלמה הערבות ההדדית, גירשו יהודים בציניות, לא דואגים לפולארד, לא דואגים לשבויים, אין חמלה כלפי החלשים. צריך היה לעמוד נביאא ולזעוק את זעקת הצדק והמוסר האלוקיים. ואנחנו הציבור הדתי, תשש כוחנו כנקבה, אפילו למחות כבר איננו יכולים.
לכן, עלינו לאזור עוז ותעצומות, לעורר ולהתעורר, ולהעמיד אלטרנטיבה מוסרית, חברתית, תורנית צודקת, כדי לתקן עולם במלכות ש-ד-י
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.