שאלה
שלום לכם ותודה רבה מראש,ברצוני לקבל מושג על כמה מהלכות שהיית תבשיל על כירה מערב שבת.
אז ככה:
אם בישלתי מאכל על גז שהאש גלויה וניכרת מערב שבת,אבל בזמן שהשבת כבר נכנסה,האם מותר דבר כזה?
ומה הטעם במיוחד שתבשיל בשר מותר שיהיה מערב שבת שהוא לא נתבשל כלל להיות בהיתר מערב שבת?
ובאופן כללי הרי אם אני בישלתי תבשיל מערב שבת על גבי אש גלויה נניח ואורח שאינו יודע כך,יכול לחשוב על חילול שבת וזה בעצם חילול השם ברבים?
ברצוני לקבל הסבר על המושגים הבאים:
קדירה,אזבסט,טס של מתכת, ומה הכוונה שנאמר "התבשיל מצטמק" תודה רבה.
ושבת שלום
תשובה
שלום
כאשר מדובר בתבשיל שיש לאדם צורך להיטיב את חימומו אסרו חכמים להניחו על האש אפילו בערב שבת. ואם עבר והניח - אסור ליהנות מהתבשיל באותה השבת. אלא שבשני אופנים לא קיים חשש שמא יגביר את האש וממילא מותר אז להשהות בערב שבת תבשיל על האש. א) כשהתבשיל מוכן לאכילה כך שאין מניע שיגרום לאדם לחלל שבת ולהיטיב את האש.(ואין סיבה שהאורח יחשוד בך שהמאכל לא היה מבושל ) ב) אם התבשיל עדיין אינו מוכן לאכילה, ניתן להתיר להשהותו על האש על ידי שיכסה אותה, ובכך יעשה לעצמו סימן ברור כי היום שבת, וכך לא יבוא להיטיב את האש.
לכן לסיכום: מותר לכל הדעות להשהות על האש תבשיל שנתבשל כל צורכו ומעתה כל תוספת בישול תפגום בטעמו (בלשון חז"ל: 'מצטמק ורע לו'). ואם הוא ראוי לאכילה בשעת הדחק (בלשון חז"ל 'מאכל בן דרוסאי'), לדעת רוב הפוסקים מותר להשהותו על האש ולכתחילה יש לחשוש לדעת האוסרים. ואם עדיין אינו ראוי כלל לאכילה, אסור להשהותו על אש גלויה.
ולהלן ביאור נושא השהיית מאכלים על גבי פלאטה ובתנור מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין עוד בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=428