שבת

שלום
[עיקר הסעודה על הלחם שהוא המאכל החשוב ביותר. ומצווה להכין לקראת הסעודות מאכלים טובים שאדם רגיל להתענג בהם וכיוון שרוב האנשים מתענגים בבשר ויין ומגדנות, היינו פירות טעימים, כתבו הפוסקים להרבות בהם (שו"ע רנ, ב). ומי שאינו נהנה בבשר ויין, יכין לסעודות שבת את המאכלים שמענגים אותו].

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=427
בברכה
אייל משה

שתי מצוות ישנן בסעודות השבת. האחת מצוות עונג שבת, שנאמר (ישעיה נח, יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג". והשנייה מצוות שלוש סעודות, שמצווה לענג את השבת בשלוש סעודות (שבת קיז, ב).
סעודה ראשונה מקיימים בליל שבת, שנייה ביום השבת, ושלישית מחצי שעה אחר חצות היום. והאוכל סעודה שלישית לפני כן - לא יצא (שו"ע רצא, ב). מי שלא אכל סעודה ראשונה בליל שבת, יאכל שלוש סעודות ביום השבת (רמ"א רצא, א).
עיקר הסעודה על הלחם שהוא המאכל החשוב ביותר. ומצווה להכין לקראת הסעודות מאכלים טובים שאדם רגיל להתענג בהם. בזמן חז"ל היו אנשים מתענגים בתבשיל של תרדים, דגים גדולים וראשי שומים, וממילא מצווה היתה להכינם לשבת (שבת קיח, ב; מ"ב רמב, א). וכיוון שרוב האנשים מתענגים בבשר ויין ומגדנות, היינו פירות טעימים, כתבו הפוסקים להרבות בהם (שו"ע רנ, ב). ומי שאינו נהנה בבשר ויין, יכין לסעודות שבת את המאכלים שמענגים אותו.
עוד כתבו האחרונים על פי הקבלה, שמצווה לאכול בכל שלושת הסעודות דגים. וכמה רמזים נאמרו בזה, שהדגים מסמלים ברכה, והם רומזים לעניין עמוק, שהמים מכסים אותם, ואין עין הרע שולטת בהם. ומכל מקום מי שאינו נהנה לאכול דגים, אינו צריך לאוכלם (מ"א רמב, א).
ואף שמידה טובה לאדם למעט באכילה, מכל מקום בשבת מצווה להרבות באכילה, ואין הדבר נראה כרעבתנות, הואיל והאכילה היא מצווה (שבת קיז, ב; שו"ע רעד, ב, מ"ב ו). ובלבד שלא יאכל יותר מדי, שהאכילה היתירה גורמת לעייפות ועצבות. ואלה שאוכלים אכילה גסה וממלאים את בטנם כבהמות ומתעייפים ונרדמים ואינם עוסקים בתורה, אינם זוכים כלל במצווה, ואינם מענגים את השבת אלא רק את בטנם (של"ה שבת נר מצווה לז).