שבת

שלום
טוב עשיתם שכן בסיום ברכת שים שלום לאחר אמירת יהיו לרצון אמרי פי מותר לשמוע ולענות אמן על דברים אחרים ואז להמשיך באלוקי נצור וכו' ולהשלים את שאר חלקי התפילה
ולהלן מקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א.
בברכה אייל משה

סיום התפילה
בפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי" שאומרים אחר הברכה על השלום אנו מסיימים את עיקר התפילה. אם שמע קדיש או קדושה בין הברכה לפסוק, לא יענה, מפני שהפסוק מכלל התפילה (שו"ע ורמ"א קכב, א). אבל אחר שסיים את הפסוק, למרות שעדיין מתכוון לומר "אלוהי נצור" וכו', ועדיין לא נפרד מהתפילה בפסיעת שלוש פסיעות, אם שמע קדיש וקדושה וברכו ומודים, הואיל וכבר סיים את עיקר התפילה, רשאי לענות

- יסוד הבדלה
מצווה להפרד מהשבת בהבדלה שבה אנו מציינים בדיבור את ההבדל שבין קדושת שבת לימי החול. ודין ההבדלה כדין הקידוש, שכשם שצריך להזכיר את קדושת השבת בליל שבת בתפילה ועל הכוס, כך בצאת השבת אומרים את נוסח ההבדלה בתפילה ועל הכוס.

בתחילה כשקבעו אנשי כנסת הגדולה את נוסח ההבדלה תקנו לאומרו בתפילה בלבד, וזאת מפני שבאותה תקופה של הקמת בית המקדש השני, היו ישראל עניים, ולא רצו אנשי כנסת הגדולה להטיל עליהם הוצאה נוספת של יין להבדלה. אבל אח"כ כשהתבססו והעשירו תקנו חכמים שיאמרו את ההבדלה על כוס היין. ותקופה מסוימת היו מבדילים על הכוס בלבד, ולבסוף נקבע שיבדילו גם בתפילה וגם על הכוס. ונשים שאינן נוהגות להתפלל ערבית, יוצאות ידי מצוות הבדלה בהבדלה שעל הכוס בלבד. וכן מי ששכח לומר את נוסח ההבדלה בתפילה, אינו צריך לחזור ולהתפלל אלא יוצא ידי חובתו בהבדלה שעל הכוס (שו"ע רצד, א).
לכאורה נשים פטורות ממצוות ההבדלה כיוון שהיא מצוות 'עשה' התלויה בזמן של מוצאי שבת. ואכן יש מן הראשונים שסוברים כך (אורחות חיים).

אולם דעת רוב רובם של הפוסקים שנשים חייבות במצוות ההבדלה כגברים. וזאת משום שיש לימוד מיוחד שנשים חייבות במצוות ה'עשה' של שבת. שבעשרת הדיברות שבפרשת יתרו נאמר: "זכור את יום השבת לקדשו", ובעשרת הדברות שבפרשת ואתחנן נאמר: "שמור את יום השבת לקדשו", ולמדו חכמים מזה, שמצוות ה'זכור' שהיא מצוות 'עשה', שווה למצוות 'שמור' שהיא 'לא-תעשה', וכשם שב'שמור' נשים חייבות כך הן חייבות ב'זכור'. לכן נשים חייבות בקידוש כמו גברים. ולדעת הרבה פוסקים מצוות הבדלה נכללה במצוות 'זכור'. ואף הסוברים שמצוות הבדלה מדברי חכמים, לדעת כמה ראשונים, תקנו חכמים אותה לגברים ונשים כאחד, בדומה למצוות הקידוש שגם נשים חייבות בה.

לסיכום: המנהג הוא שהנשים יוצאות ידי מצוות ההבדלה בשמיעתה מגבר, ואינן מבדילות בעצמן, כדי לחוש לאותה דעה הסוברת שנשים פטורות מהבדלה. אך אם אין שם גבר שצריך להבדיל, צריכות להבדיל בעצמן, ויברכו את כל ארבע הברכות
תקנו חכמים שכל זמן שלא אמר את נוסח ההבדלה עדיין לא נפרד מן השבת ואסור לו לעשות מלאכה, ואפילו מלאכה שאיסורה מדברי חכמים. ואם אמר את נוסח ההבדלה שבברכת אתה חונן שבתפילה, אף שלא הבדיל על הכוס, מותר לו לעשות כל מלאכה. ומי שרוצה לעשות מלאכה לפני תפילת ערבית, יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואז מותר לו לעשות כל מלאכה (שו"ע רצט, י).

כדי שלא ישכח להבדיל על הכוס, תקנו חכמים שלא יאכל ולא ישתה יין או שאר משקים עד אשר יבדיל על הכוס. ומים על פי ההלכה מותר לשתות לפני ההבדלה (שו"ע רצט, א). ויש מהאחרונים שהחמירו שלא לשתות מים לפני ההבדלה (כה"ח רצט, ו).