שאלה
לכבוד הרב שלום רב!
ברצוני לדעת האם מותר להתקלח בשבת במים שהתחממו בדוד שמש ואם מותר מה איסורים שצריך להזהר בהם כמו הסתבנות ניגוב של השיער וכדומה אם אפשר מקורות של פוסקים ספרדים
בתודה אורי
תשובה
שלום לך
להלן סיכום מספר פניני הלכה שבת לרב אליעזר מלמד - תוכל לקוראו באתר ישיבה
ולאחריו פסקי ספרדים והגרע"י
בברכה אייל משה
האם מותר להשתמש בשבת במים חמים הזורמים מדוד החשמל או דוד השמש לשטיפת הידיים והכלים. נבאר תחילה את היסודות:
אסור להנות בשבת ממים שהתחממו באיסור. אבל אם המים התחממו ללא כל פעולה אסורה מצידנו, מותר להנות מהם בשבת. למשל, רבים נוהגים להניח על הפלטה דוד של מים, ולמרות שהם ממשיכים להתחמם בשבת, מותר להשתמש בהם. וכן מותר להפעיל לפני כניסת השבת מיחם חשמלי, ובשבת לקחת ממנו מים לשתיה חמה. האיסור להשתמש במים חל רק במקרה שהמים התחממו באיסור, כגון שהמיחם החשמלי הופעל בשבת, או שדוד המים הונח על גבי הפלטה בשבת.
לכאורה לפי זה, אם דוד החשמל (הבוילר) הופעל לפני כניסת השבת, מותר להשתמש במים החמים שזורמים ממנו. אלא שישנה בעיה, דודי החשמל שלנו בנויים בצורה כזו, שבכל עת שפותחים את זרם המים החמים, נכנסים תחתיהם מים קרים, ואם גופי החימום שבדוד פועלים ומחממים, נמצא שהפותח את ברז המים החמים בשבת, גורם לבישולם של המים הקרים שנכנסים תחתיהם לדוד. ולכן אסור לפתוח בשבת את זרם המים החמים בשעה שהדוד פועל.
ואפילו אם כיבו את דוד החשמל לפני השבת, כל זמן שהמים שנשארו בדוד רותחים, אסור לפתוח את ברז המים החמים. משום, שכאמור, פתיחת זרם המים החמים גורמת למים קרים להיכנס לדוד, והם עלולים להתחמם על ידי מגעם במים הרותחים. נמצא שהפותח את זרם המים החמים גורם לבישול של מים קרים שנכנסים לדוד. וכבר למדנו (בהלכה 1) שכשם שאסור לבשל באש כך אסור לבשל בתולדות האש, היינו בדברים שהתחממו על-ידי אש או חשמל.
אבל אם כיבו את דוד החשמל לפני שבת, והמים שבו כבר לא רותחים, מותר להשתמש במים החמימים האלו בשבת, משום שאין בכוחם לבשל את המים הקרים שיכנסו לדוד.
כלומר, אם חומם של המים החמים שבאים מהדוד רב כל כך עד שאי אפשר להניח בהם את היד, אסור להשתמש בהם בשבת, מפני שיש בכוחם לבשל את המים הקרים שיכנסו לדוד. אבל אם ניתן להניח את היד בתוך זרם המים החמים, מותר להשתמש בהם בשבת, מפני שאין בכוחם של המים החמים שבדוד לבשל את המים הקרים שיכנסו אליו. למשל, אם זה שהתרחץ לפני כניסת השבת יכול היה לעמוד מתחת לזרם המים החמים ללא הוספה של מים קרים, מותר להשתמש במים החמים בשבת (ובתנאי שהדוד כבוי). ואם היה צריך להוסיף מים קרים, יהיה מותר להשתמש בחמים רק לאחר שחום המים שבדוד ירד עד שניתן יהיה להניח בהם את היד. 2
3 - דוד שמש
כדי לברר את דין דוד השמש צריך לחזור ולבאר כי האיסור לבשל מהתורה הוא דווקא בחום האש, אבל בחום השמש מותר לבשל, למשל מותר להעמיד ביצה במקום שהשמש לוהטת בו, עד שתתבשל. ומן התורה מותר לבשל אפילו בדברים שהתחממו בחום השמש, הנקראים "תולדות חמה", כמו למשל לטגן ביצה על מחבת שהתלהטה בחום השמש. אבל חכמים אסרו זאת, מפני שחששו שאם יבשלו בחום של דברים שהתחממו בשמש, יבואו לטעות ולבשל בחום של דברים שהתחממו באש, ויעברו על איסור תורה.
ואם כן שאלת דוד השמש תלויה בהגדרה, האם המים מתחממים שם מהשמש או מתולדות השמש.
לדעת כמה פוסקים אסור להשתמש במים שבאים מדוד שמש, משום שהמים מתחממים שם בעזרת הקולטים והצינורות השחורים, ואם כן הם מתחממים בתולדות החמה. ואזי כל פעולה של הוצאת מים חמים מדוד השמש, גורמת לכניסת מים קרים תחתיהם, והם יתבשלו ויתחממו שם. וכך כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד מ"ד), ובשו"ת אז נדברו (ח"א ל"ד). ועוד נימוק לאיסור, שהואיל ובכל דוד שמש יש גם אפשרות חימום בחשמל, יש חשש שאם יקלו להשתמש במים שהתחממו בשמש, יבואו להקל במים שהתחממו בחשמל, (ובישול מים על ידי דבר שהתחמם באש אסור מהתורה). וכך כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"א סעיף מ"ה) בשם הרב אוירבאך, שטוב להימנע מלהשתמש במים חמים מדוד השמש.
אבל לדעת הרב קפאח ובעל הציץ אליעזר (ח"ז יט), מותר להשתמש במים חמים מדוד השמש, משום שזה נחשב חימום בשמש עצמה, והקולטים רק מסייעים לריכוז וקליטת קרניה. ואם כן אין שום בעיה שיכנסו מים קרים לדוד, שהרי מותר לבשל בשבת בקרני החמה. וכן דעת הרב פרנק (הר צבי או"ח קפ"ח), וכן פסק בשו"ת יביע אומר (ח"ד ל"ד), ובאור לציון (ח"ב ל, ב). 3
ומאחר שזהו ספק באיסור של חכמים, וכידוע ספיקא דרבנן לקולא, יכול אדם להקל ולהשתמש בשבת במים חמים מדוד שמש, והמחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה, אבל לא יחמיר ברחיצת תינוקות.
הרחבה ומקורות
1. רמבם הל' שבת ט, ג. שעה"צ שיח, קיד. אמנם יש חולקים בגדרי האיסור אם דרבנן או דאורייתא, עיין בשש"כ פ"א הערה ט"ז, יבי"א ד, לד, לז-לט, יסודי הלכה ח"א ע' שנב-שנח.
2. למרות שהננו מחמירים להחשיב חום שהיד סולדת בו כבר משעה שלא נוח כל כך להשאיר בחום זה את היד, שזה בערך מחום של 45 מעלות. בכל זאת נכתב כאן שרק אם המים חמים כל כך עד שלא ניתן להניח בהם את היד (בערך 60 מעלות) - אסור להשתמש בהם. כי הדודים בנויים באופן כזה, שהמים החמים ביותר נמצאים בחלק העליון של הדוד, ובחלק התחתון נמצאים המים הפחות חמים, ויש הבדל משמעותי ביניהם. והמים הקרים נכנסים לחלק התחתון, כך שאם ניתן להעמיד את היד תחת המים שיורדים בצינורות מן החלק העליון שבדוד, שהם המים החמים ביותר, קרוב לודאי שהמים שנמצאים בתחתית הדוד, אינם מגיעים לחום שהיד סולדת בו, וודאי שאינם יכולים לבשל את המים הקרים שיכנסו לדוד. ונלענ"ד שבמקרה של ספק, מותר לפתוח את זרם החמים ולהניח תחתיהם את היד כדי לבדוק אם היד סולדת בהם, משום שזהו ספק פסיק רישא בדרבנן, שהרי זו פעולה שנעשית בגרמא ואין כוונת האדם לחמם את המים הקרים שיכנסו לדוד (ועי' שש"כ פ"א הערה קטו). ואם ימצא שהמים היוצאים מהברז רותחים, יתן להם לזרום עד שיצאו כל המים שהיד סולדת בהם, ואח"כ יוכל להשתמש בנותר. ואין לסגור מיד את ברז החמים, מפני שדוקא על ידי כך יגביר את הסיכוי שהמים הקרים שכבר נכנסו לדוד יתבשלו (עיין מנוחת אהבה ח"ב י, יג). ויתכן שאפשר להקל ולפתוח גם את ברז הקרים כך שחום המים שמגיעים אליו יהיה פחות מיד סולדת, ואין איסור בישול לגבי אותם המים הקרים שהוסיף, מפני שסוף כל סוף יתחממו לפחות מהיד סולדת, ועוד שהצינורות נחשבים ככלי שני (לכל הפחות בשעה שהדוד כבוי, עיין שש"כ פ"א, מא. ובאול"צ ח"ב ל, ב, מחשיב הצינורות גם בשעה שהדוד עובד ככלי שני). ואינו נחשב נהנה ממלאכת שבת, שהואיל ולא ידע שהמים חמים כל כך, מותר היה לו לפתוח המים שהוא ספק פסיק רישא בגרמא. ועיין בשש"כ פ"א הערה קיד בסופה.
3. וכן אין לחשוש מזה שהמים הקרים יתחממו על ידי מגעם במים החמים שבדוד, מפני שהאיסור בזה בנוי על שתי הרחקות מדרבנן, ראשית, המים החמים שם נחשבים כתולדות חמה, והבישול בתולדות חמה אסור מדברי חכמים. הדרבנן השני הוא, שהכנסת המים הקרים נעשית בגרמא, ובלי כוונה ורצון. ואם כן זהו פסיק רישא בדבר שאינו מתכוון בשני דרבנן, ובזה הכל מקלים. יתר על כן, אין ודאות שהמים שיכנסו לדוד יתחממו ליד סולדת, שרק אם כל הדוד מלא במים חמים מאוד - יתחממו. אבל אם בתחתיתו עדיין המים אינם חמים מאוד - יתכן שלא יהיה בכוחם לחמם את המים הקרים, ונמצא שמדובר בספק פסיק רישא בשני דרבנן.
לגבי מקלחת
אשכנזים מחמירים שלא להתקלח כל הגוף בשבת, אלא מתירים לשטוף איבר איבר, יש מהספרדים המתירים לקלח אף את כל גופם אפילו במים חמים בשבת (בדוד שמש)ומותר בסבון נוזלי
.ולהלן פסקי הגר"ע יוסף .קיצור ש"ע ילקוט יוסף, סימן שכ"ו - דיני רחיצה בשבת:
"א - אסור להתרחץ בשבת במים חמים כל גופו, אפילו אם רוחץ אבר אבר לבדו, ואפילו אם הוחמו מערב-שבת. וכן אסור להתרחץ במים שהוחמו מאליהם בשבת על ידי ה"דוד שמש". וגם אם אינו רוחץ את כל גופו, אלא רק את רובו, גם כן אסור, דרוב הגוף נחשב כרוחץ את כל הגוף ואסור. ואפילו אם המים פושרים אין להתרחץ בהם בשבת. ואין הבדל בין אם נכנס לאמבטיה מלאה מים חמים, לבין אם עומד מתחת למקלחת של מים חמים. ואולם מקצת גופו כגון פניו ידיו ורגליו, מותר לרחוץ בחמין בשבת, וראה להלן סעיף ג'.
ד - מותר להתקלח בשבת במים צוננים, ואפילו כל גופו, ובלבד שיזהר שלא יבא לידי סחיטת השער והמגבת. ולפיכך נכון שימתין מעט קודם שיתנגב במגבת, כדי שינטפו המים מעליו, וינגב בנחת. וכן לא יסחוט את המים שבשער הראש והזקן. והאשכנזים נוהגים שלא להתרחץ בשבת אף במים צוננים שבנהרות, וכיוצא, ובכלל זה נהגו להמנע גם מרחיצה באמבטיה או במקלחת. אולם במקום שיש צער מהחום או מזיעה מרובה, יש להקל גם לאשכנזים להתקלח בשבת במים צוננים, ובלבד שיזהרו מסחיטה בשער ובמגבת.
ה - מותר להשתמש בשבת במים חמים מה "דוד שמש" לרחיצת פניו ידיו ורגליו, או לשטיפת כלים וכדומה, אפילו אם המים הוחמו בעצם יום השבת. ואפילו אם המים חמים כדי שהיד סולדת בהם. והמחמיר על עצמו תבא עליו ברכה. אולם אין להשתמש בשבת במים חמים שהוחמו על ידי בוילר חשמלי, אם הם חמים בחום שהיד סולדת בהם. אבל אם המים פושרים שאין היד סולדת בהם, או שסגר את ברז המים הקרים, באופן שעם פתיחת ברז המים החמים אין נכנסים מים צוננים לדוד, מותר להשתמש בהם בשבת לרחיצת פניו ידיו ורגליו."
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם