שאלה
שלום הרב,
1. חבר ספרדי אמר לי שהר' עובדיה שליט"א מתיר להקדים פעולתו של שעון שבת (לגרום לכך שמשהו ידלק בשעה מוקדמת יותר). תהיתי אם גם אשכנז נוהגים כך. בנוסף תהיתי על סמך מה ההיתר.
2. נניח שמישהו אוכל ענבים או פרי עץ אחר מ-7 המינים, או מזונות. ובסוף מתוך הרגל מברך בורא נפשות. האם יצא ידי חובת הברכה או צריך לברך שוב?
תשובה
שלום
1. הרב שלום משאש בשמש ומגן (ג, ה, ל), התיר וכ"כ לפניו דודו הרב יוסף משאש בשו"ת מים חיים צד.
אבל הרב עובדיה יוסף שליט"א (יבי"א ח"ג או"ח יח) כתב שהקדמת פעולת השעון נחשבת 'גרמא', וגרמא מותרת [רק במקום צורך גדול] וכ"כ בשש"כ יג, כט; וכ"כ במנו"א ח"א כד, כט. כ"כ הרב ליאור בשו"ת דבר חברון תלג, שמותר לצורך גדול של שבת להקדים את פעולת השעון. וכן נראה מדברי ציץ אליעזר (ח"א כ, קונטרס חשמל פרקים ה' ט'), שמעיקר הדין מותר שהרי זה כגרמא ואף גרוע מזה (אלא שמשמע שאסר משום מוקצה ע"ש)וכמובן שצריך להיזהר שלא לכוון את השעון שיחולל את הפעולה בזמן קרוב, שיש חשש שמא יפעיל מיד או סמוך מאוד, וכבר לא יהיה גרמא.
2. לדעת כנה"ג, מהרי"ץ, גינת ורדים, כה"ח רב, עט, ארץ צבי א, כט, ואג"מ או"ח א, עד, בדיעבד 'בורא נפשות' פוטרת 'מעין שלוש', כמו ש'שהכל' פוטרת את הכל. ולכן במקרה של ספק, אפשר לברך 'בורא נפשות'. וכן כאשר אינו זוכר את נוסח 'מעין שלוש' יכול לברך 'בורא נפשות'. אלא ש[לדעת רוה"פ 'בורא נפשות' אינה פוטרת 'מעין שלוש', וכפי שעולה משו"ע רב, יא, וכ"כ מ"א רח, כו, מ"ב רב, נה, באו"ה 'ובורא נפשות', ברכ"ה ח"ב ב, 6-8; ב, ז-ח. ולכן במקום ספק או כשאינו יודע לברך 'מעין שלוש', אין לברך כלל. אלא שאם בירך 'בורא נפשות', לא יברך שוב 'מעין שלוש', לחוש לסוברים שכבר יצא בברכת 'בורא נפשות' (יבי"א ח"א יב, ז).]
בברכה אייל משה