שאלה
שלום!! הנה שאלות שמתרידות אותי מאוד:
1) מה פרוש שבעים פנים לתורה, יש שבעים פרושים? באיזה מקומות שבתורה?
2)האם כשמדברים מוציאים אותיות אלף-בית אם זה כך, אם אומרים "stop" מה מוציאים "ס" או "ש"
גם איך מוציאים עם "ו" או בלי כאילו "סטופ" או מוציאים אך ורק כמו שנכתב לפי דעתנו, כאילו ככה "סטופ"
3) אם אני אומר את המילה "קול" ללא קריאת המילה איך יוצא מהפה עם ו או בלי כי בתורה נכתב בלי ו בכמה מקומות, או מסתמא יוצא עם ו?
4) אם אין חשש לדבר ל'עז לאוציה מהפה בשפת ל'עז שמות שאסורים לאומרם, אם אין חשש משום מה שכתוב "אחר כוונת הלב הן הן הדברים"
5) ממה נובע המנהג של האשכנזים לומר את ה ת כמו ס וכולי וגם החסידים כמנהגם חלקם, אם אין חשש שמא משתנה המילה או המשמעות. איך היו מדברים בזמן שאול ודוד?
6) מה קרא עם העשרה שבטים שגלו? נתערבו עם הגוים? אם לא, יחזרו כשיבוא הגאולה?
7) אם יוסף בכה על שני כתפיו של בנימין בגלל שני מקדשים שנחרבו (רשי), איזה חובה היה לישראל כי בזמנם כבר ידעו שיחרבו או רמוז אז כאילו כבר נגזר? גם עם חזקיהו מלך יהודה שהיה לו רוח הקודש על בניו שיהיו רשעים אז הם אשמים?
8) אם כתוב בברכת המזון שהשם זן ומפרנס לכל וגם הפסוק פותח את ידך... איך יתכן שאנשים יהודים מתו מרעב אפילו היום באפריקה מתים מרעב, יש כאן שקר? התורה משקרת?
9) מי כתב או כתבו את המדרשים, כי כתוב שם דברים מאוד עליונים לפעמים.
תודה על הסבלנות!!
תשובה
שלום יהושע,
סליחה על האיחור בתשובות לשאלותיך. היינו קצת בחופש רחוק מהמחשב.
1. הכוונה בכלל, "שבעים פנים בתורה" היא שכל פסוק בתורה התגלה לנו מחכמת ה', בורא העולם. בגודל חכמתו האין סופית הוא הכניס לכל פסוק משמעויות שונות שכולן מהוות "תורה" שאנו צריכים ללמוד ולקיים. כלומר,אין לראות פירוש בתורה כמו שאנו מסתכלים למשל על חשבון, 2 ועוד 2 שווה ארבע ולא שווה חמש. משפט אחד הוא אמת ומשפט האחר הוא שקר. זה ממש כמו בני אדם שה' ברא, שלכל אחד יש הרבה צדדים והרבה "פנים". וכל אחד שמסביבנו מכיר רק חלק מהפנים הללו.
על כן בפירושים של בני אדם שהתמסרו ללימוד תורה ושעבדו כל חייהם על מידותיהם אנו אומרים "אלו ואלו דברי א-להים חיים". למשל, בפסוקים המתארים את מצוות שבת יש הרבה מאוד שאפשר ללמוד מכל פסוק, אף מכל מילה,וכל דרשה בתלמוד ובמדרש וכל פירוש מאיר לנו אור נוסף מתוכם. הביטוי "שבעים פנים" אינו מחייב שלכל פסוק יהיה בדיוק שבעים פירושים אמיתיים, אלא הכוונה היא להרבה פנים שונות.
2-3. זה קשור לשאלה הראשונה. השפה העברית היא שפה מיוחדת במינה בין שפות העולם. יש לה פנים שונות כאשר מדברים אותה מאשר כותבים אותה. כך זה בהרבה שפות. אלא שבעברית עניין זה יורד לאותיות ממש. כלומר, גם ההבדל בין אותיות ששומעים אותן לאלו שלא שומעים אותן יש משמעות של תוכן. במיוחד בפסוקי התורה, יש משמעות אחת למילה שנכתבת באופן מלא לעומת אותה המילה הנכתבת באופן חסר. לכל אות יש חבילה של תוכן, לא רק לכל מילה. (לא הבנתי מה התכוונת בעניין של "סטופ".)
4. "אחר כוונת הלב הן הן הדברים" נאמר לגבי הפן הנשמתי של החיים, כלומר ליסוד ההתקשרות הפנימית של האדם עם מעשיו ורצונותיו. יחד עם זאת יש תמיד החובה של הפן המעשי עצמו שעליו אנו נבחנים כל יום וכל שעה. בהקשר זה המעשה שלנו, והדיבור במובן זה נחשב כמעשה, הוא העיקר.
5. לא יודע. חפש בוויקיפדיה או אולי אחד מגולשי האתר יכול להחכים אותנו.
6. איננו יודעים בוודאות מה בדיוק קרה לעשרת השבטים ואיפה הם היום. הרב אביחיל עוסק בנושא הזה כל חייו וככל הנראה מצא לא מעט מהשבטים. הם יחזרו לחיק עם ישראל בגאולה. יש אומרים שהעובדה שחלק כבר חזרו למדינת ישראל הנה ביטוי לכך שאנו בהתחלת ימי הגאולה.
7 -8. ה' יודע את העתיד אבל אינו קובע את העתיד. "הכול צפוי והרשות (הבחירה החופשית) נתונה (לאדם)". כל הבטחה ואף כל נבואה, כל ברכת החיים שיורדת לעולם - כולל דרגת מימוש המצומצמת של כוח ה' האין סופי לתת חיים בחסד – כל זה מותנה ועומד ותלוי בבחירת האדם.
9. אתה צודק! במדרשים יש דברים עליונים, כמו במספרים רבים אחרים. מי שכתב אותם היו בני אדם כמונו. אבל הם עבדו כל חייהם על המידות שלהם והתבטלו לרצון ה' באותו זמן שהפעילו ומימשו את כל כוחות הנפש והשכל באופן עצמי כדי לנסות ולהבין את חכמת ה'. מתוך המקום הזה הגיעו לדיבור חדש בתורה שהפך להיות התורה שאנו לומדים היום.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם