שביעי של פסח בערב שבת

א.בשנה ששביעי של פסח חל ביום שישי יש להניח עירוב תבשילין קודם ליום-טוב (ביום חמישי). לעירוב תבשילין מניחים מצות במשקל של כ60- גר' (= 2 מצות מכונה) ותבשיל (למשל: ביצה שלוקה).

מי שלא הניח עירוב תבשילין בערב חג, אסור לו לבשל בחג לכבוד שבת, ואסור לו לסמוך על העירוב שהניח רב העיר - אלא אם כן שואל את הרב על כך.

גם מי שהניח עירוב תבשילין ישתדל להכין את כל האוכל לשבת מספיק מוקדם לפני היכנס השבת, כדי שיהא עוד ראוי לאכול ממנו ביום שישי.

גם אם הניח עירוב תבשילין, אסור להדביק נרות ביו"ט. על כן יש להכין מערב החג מערכת פמוטים כפולה - לחג ולשבת.

עירוב תבשילין מתיר הכנת דברים מהחג לשבת, אבל לא ליום חול שבא אחריו. לכן אין לרחוץ כלים (למשל: סירי בישול) בחג ובשבת, אם יודע שאין לו בהם שימוש בשבת.



אין מתגלחים ביום חמישי למרות שכתוצאה מכך ייראה לא-מגולח גם ביו"ט וגם בשבת.

בקידוש ליל שביעי של פסח אין ברכת שהחיינו.

מנהגים שונים יש באמירת שירת הים בליל ז' דפסח: יש המצרפים לה לימוד, ויש אומרים אותה קודם עלות השחר.

אילו זכינו והיה בית המקדש קיים, היינו אומרים בזמן מנחה של יו"ט אחרון וידוי מעשרות בביהמ"ק. כיום רק נוהגים לקרוא את הפסוקים (דברים כו יב פסוקים יב-טו), כקורא בתורה.

משום ברוב עם הדרת מלך, נוהגים שכל הציבור - היינו כל אחד ואחד, ולא רק הש"ץ - אומר את הוידוי ביחד. אבל עיקר הוידוי הוא כ"א בפני עצמו.

למרות שבכל השנה ספרדים אינם מברכים "המוציא" על מצות, בשבת שאין לנו אפשרות אלא לאכול מצות, אע"פ שכבר אינו פסח, מברכים "המוציא" על המצות.

מימונה אינה דוחה לא שבת, לא הלכות צניעות וגם לא איסור חמץ שהוא עדיין בתוקף.



ב. אמנם שבת כבר אינה חלק מחג הפסח, אבל החמץ אסור בה בכל חומר הדין. גם מי שמכר את חמצו לגוי (באמצעות הרבנות), עליו להמתין מלהשתמש בו עד כשעה לאחר צאת השבת, עד שיספיקו לקנות את החמץ מידי הגוי. חגיגות המימונה אינן מתירות חלילה, לא את איסורי החמץ ולא חילולי שבת.
יש להזהר לא להכניס חמץ לבית בטרם הצניעו את כלי הפסח במקומם.