שאלה
או.קיי, הבנתי ש-ד' נצחי, אבל לא הבנתי למה הוא ברא את הכול, למרות שהוא לא "משתעמם" או "מתעייף" מזה, עדיין בשביל מה? זה חסר טעם, ואני לא מקבל את התשובה בשביל להטיב שהרי אין טוב אמיתי, זה רק רגש,
מכוון שאם תסתכל על דברים שגורמים אושר (מדברים כמו אכילה עד לדברים כמו הרגשת השכינה) בטח תשים לב כי זה רק רגשי, אדם שמרגיש את השכינה בגן עדן שמח מהתחושה, בעוד שלפי דעתי שמחה אמיתית היא שמחה שבאה כתוצאה מהגיון לא מתחושה, ואין שום סיבה הגיונית לשמוח, לדוג' (וזאת רק דוג' אחת) לאף בן אדם אין משמעות אמיתית לחיים שכן אינך תורם לשום דבר (ואיני מקבל את התשובה שאנו כאן בשביל לתקן את חטאו של האדם הראשון כי תיקון זה הוא קטן ולא משמעותי, וצריך לחיות בבועה ולא להסתכל על התמונה הכוללת בשביל להגיד דבר כזה, זה כמו אבא שנותן לילד שלו תפקיד מזערי ולא חשוב בעבודות הבית וכיוצב' כדי שהוא ירגיש תורם, אבל זה רק בשבילו, בשביל הרגשתו)
תיקון חטאו של האדם הראשון לא ישפיע על אף אחד חוץ מהבני אדם ובני אדם הם חסרי תועלת (ואני יכול להביא עוד סיבות שרק עם הגיון פשוט אפשר להבינם)
אם אתה לא יכול לסתור משהו ממה שאמרתי, או לתת תשובה לשאלתי - אל תגיב
תודה על זמנך וסליחה על אי ההבנה שאולי נוצרה בשאלות הקודמות
תשובה
בשבת הקודמת קראנו בתורה את הסיפור על אברהם ושלושת האנשים שהגיעו אליו. הפרשה פותחת במילים "וירא אליו ה' באלוני ממרא..." ולא מספרת שה' אמר משהו לאברהם אבינו. זה מאד מוזר, שהתורה מספרת ש-ה' נגלה לאדם, ולא אומר לו שום דבר. לשם מה נגלה אליו?....
רש"י מביא את תשובת המדרש "לבקר את החולה".
אם כן, זוהי התגלות ה' לבן אדם, לשם ההתגלות, וללא מטרה נוספת. ללא "תכלית". הנה, זו דוגמא ל"שכר" בעולם הזה, לאברהם אבינו. התגלות ה' לאדם היא שכר מאד גדול, היא איננה "רגש", היא חווייה נבואית, והיא גדולה מכל הנאה אחרת שאנו מכירים.
השכר שהאדם המאמין והשומר את התורה יקבל, ממתין לו בעולם הבא, לא בעולם הזה. כך אומרת הגמרא (במסכת ברכות, דף ל"ד עמ' ב')
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם