שאלה
ברכה ושלום,
כמה שאלות שהתעוררו אצלי ואשמח לתשובה:
א. הכיצד יתכנו מחלוקות בין רבנים כשברור שמהות היהדות היא אחת?
ישנם פסיקות ששונות בצורה חדה ומשמעותית אחת מהשניה,היכן מוצאת דרכה של המהות בין הדברים החד משמעיים הללו?
(במאמר מוסגר,עיינתי בתשובות אך זה לא סיפק יתר המידה ואשמח לפירוט ממוקד יותר)
ב.לפי הבנתי וידיעתי,גם קימה לאחר שנת צהריים מחייבת בנטילה אומנם ללא ברכה
מה קורה כאשר זה קורה באוטובוס ,למשל ,ששם ישנו קושי בנטילה?
ג.מה עושים כאשר מעוניינים לאכול כריך אך אין אופציה של ממש ליטול את הידיים ,לעניין הדרך והברכות שאמורות להאמר?
ד."לא ילבש גבר שמלת אישה "-רעיונית-מדוע לגבר אסור ללבוש שמלת אישה,הרי הסיבה של בילבול בין המינים אינה של ממש בתקופתנו..
כל טוב ותודה רבה!!
תשובה
א. עניתי על כך בעבר, ואני לא יכול לכתוב משהו אחר - המחלוקות נובעות מכך שבני האדם הלומדים את התורה נפרדים זה מזה בדעותיהם, וממילא פרשנותם לתורה שונה היא. האמת הטהורה נמצאת אצל הקב"ה בלבד, ואין לאדם גישה לאמת כולה, אלא רק לבחינה מסויימת שלה, על פי תכונותיו וכישוריו.
ב. כאשר יש קושי בנטילה ואין אפשרות, יש ליטול בהזדמנות הראשונה בה הדבר מתאפשר.
ג. כיוון שנטילת ידיים היא דין הקשור לטומאת ידיים שגזרו חז"ל, כאשר אין הידיים באות במגע עם האוכל אין חשש. על כן יש להחזיק את הלחם על ידי דבר נוסף - שקית, מפית וכדומה. אין לברך על נטילת ידיים כיוון שלא נוטלים, ומברכים מיד המוציא.
ד. אינני מבים מדוע סיבה זו לא תקפה כיום? דווקא במציאות ימינו בה גברים ונשים מתערבבים באופן חמור חובה זו מתעצמת.
עקיבא
(המשיב אינו רב)