שאלה
שלום לכב' הרב,
אני מצטער להטריד את כב' הרב בשאלותיי, אך יש לי כמה שאלות שברצוני לשאול, כבר הרבה מאוד זמן.
לפני-כן, ראוי לציין שאני מבית חצוי – אבא חילוני, אמא מסורתית ומאמינה. אני לומד בחטיבה חילונית (דבר זה לא פוגע באמונה שלי בקב"ה, ח"ו).
(1) אני מנסה לחזור בתשובה לגמרי (עד כמה שאפשר). אבא שלי כל-הזמן אומר לי בשבת, "למה אתה לא מדליק אור? למה אתה לא עונה לטלפונים?" הוא לא מבין ולא יכול להבין אותי. אני לא יכול להסביר לו, כי הוא יקשה עלי עוד יותר. הוא, לדוגמא, טוען שהיהדות היתה חידוש כשהיא נוצרה, אך נעצרה ונהפכה להיות דת די "פרימיטיבית" שבה החיצוניוּת חשובה (ההידורים וכו') ולא הפנימיוּת. אני מנסה להסביר לו שזה לא נכון, אך לשווא. מאותה סיבה אני גם לא יכול ללכת עם כיפה. מה לעשות?
(2) המורה לתנ"ך בביה"ס בו אני לומד כל-הזמן אומרת א - ד נ י, א – ל ה י ם, גם לא בתוך פסוק מלא וכיוצ"ב. האם יש עם זה בעייה כלשהי? אם כן, מה לעשות?
(3) האם הרב מכיר אתרי-אינטרנט שיכולים לעזור לי?
תודה רבה מאוד!
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום,
1) אני ממש מעריך אותך, את הרצון העז שקיים בך ואת האמונה האדירה שאתה חש ואת האהבה שלך לקב"ה.
זה מאוד מורכב לנהל אורח חיים דתי, ללמוד בחטיבה חילונית ולגור בבית "חצוי". אני חושב שאבא שלך צודק בכך שהוא מחפש את הפנימיות בכל דבר ולכן אני לא רואה בעיה למצוא את המכנה המשותף בניכם, שהרי גם אתה מחפש את הפנימי, את העמוק, וכמו שהמשילו חז"ל את החיים לקנקן יין "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". אסור לבחון דברים באופן חיצוני. צריך להביט פנימה עמוק עמוק. אם נעצרים בחיצוני אזי באמת הדת נראית פרימיטיבית – דת של פולקלור בלבד.
דע לך כי כאשר האדם "מתחבר" ומבין מצווה אחת לעומקה או פסוק אחד לאשורו, נפשו מתמלאת סיפוק ועונג רב. תחושה זו גורמת לאדם לנבור עוד יותר ולהתחבר לאמת. זה קשה, זה מצריך מאמץ גדול, אבל אם אדם מחפש משמעות לחייו הוא מוכן להשקיע ע"מ למצוא.
לגבי הכיפה – אתה צריך להתייעץ עם רב באזור מגוריך שמכיר אותך ואת סביבתך.
2) אם המורה אומר/ת שם ה' תוך קריאה של פסוק – מותר. אך אם שם ה' מוזכר סתם כך, צריך להעיר על כך. אם הוא/היא לא מוכנים לשמוע וממשיכים בכך, לך מותר לשמוע.
3) אתר כיפה.
בהצלחה,
עוזיאל