שאלות על הציונות

אביגיל שלום!

ראשית אני לא כל כך יודע לאיזה פירוש דברי הרמב"ם התכוונת, (אולי כדאי שתצייני איפה בדיוק קראת את זה).

אני אנסה לענות על כל השאלות ביחד אולי כך הדברים יהיו יותר מובנים.

קודם כל כדאי לדעת מבחינה היסטורית מתי התחילה הציונות ומי הם אבות הציונות.

הרצל בהחלט היה אדם חשוב שקידם בצורה מאוד משמעותית את התהליך הציוני אך הוא בודאי לא היה אבי הציונות.

הרצל נולד בשנת 1860 ונפטר ב-1904, בתחילת דרכו הוא היה עיתונאי שנשלח לסקר את משפט דרייפוס שהיה בשנת 1894 אם אני לא טועה, בעקבות המשפט הוא חיפש פתרון ליהודים ואכן אחד הפתרונות הראשונים שלו היה לנצר את היהודים אולם מהר מאוד הוא חזר בו שכבר בקונגרס הציוני הראשון ב1897 זה לא עלה בתור פתרון.

כידוע המושבה הראשונה שקמה- פתח תקוה, קמה בשנת 1878 -תרל"ח (כשהרצל היה בן 18,ועדיין לא התחיל את פעילותו בנושא הציונות), כל ראשוני פתח תקוה היו אנשי ה'ישוב הישן' אנשים חרדים שיצאו מהחומות והלכו לישב את ארץ ישראל.

גם העליה הראשונה שהתחילה בשנת 1882 היתה ברובה הגדול של אנשים חרדים, אפשר לראות את זה עד היום כשבכל המושבות אחד הבנינים החשובים והגדולים שנבנו בתחילת המושבות הם בתי הכנסת.

אפשר אולי לראות בתור הראשונים שקראו לעלות לארץ בצורה מסודרת את הרב קלישר והרב גוטמכר, כך שבודאי ראשית הציונות היתה בודאי עליה דתית (אם את מעונינת אשתדל לשלוח לך חומר בנושא).

המהפיכה הציונית החילונית בארץ התחילה בשלב מאוחר יותר, עם בואם של פקידי הברון בשנת 1900, במיוחד המורים שבהם, ובאנשי העליה השניה שהתחילה בשנת 1904, (לא ניכנס כרגע לדיון מה גרם להם לְהִתְחַלֵן).

עכשיו נדון מה בעצם גרם לאותם אנשי העלייה הראשונה לעלות, מה קרה שפתאום החליטו כמה יהודים לעזוב את הגולה ולעלות לארץ.

עם ישראל לדורותיו, בכל שלב בגלות תמיד שאף לחזות בציון, בירושלים, אגב גם המילה 'ציוני' נגזרת מהמילה 'ציון', אך כשיש גלות השאיפה הזו לא יכלה להתממש, משום שעם ישראל עדיין לא היה מוכן לשוב ולבנות את חייו בארצו, והנה מגיע הזמן שבו הקב"ה מתחיל לגאול את העם, פתאום מכל מיני חלקים בעולם עם ישראל מתחיל לחזור לארצו, וכפי שמן הסתם את יודעת בשנת תרמ"ב היתה גם כן עליה גדולה מתימן 'אעלה בתמ"ר'- תרמ"ב. פתאום מתחילה התארגנות לבוא ולעלות לארץ, והסימן הטוב ביותר לדעת שההתארגנות הזו ראויה וטובה היא הצלחתה במעשיה בארץ, כדברי רבי אבא בגמרא בסנהדרין "ואתם הרי ישראל ענפיכם תשאו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו לבוא- אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה". ברגע שרואים שהארץ מוכנה לחזור ולקבל את העם, על ידי זה שיש צמיחה גדולה זאת אומרת שהגאולה כבר התחילה.

כאן נשאלת השאלה כיצד אנו פועלים כדי להמשיך ולקרב את הגאולה, הירושלמי אומר 'גאולתם של ישראל היא קימעה קימעה', הגמרא מקשרת את זה למגילת אסתר ששם רואים איך שלב אחרי שלב בדברים שלכאורה לא קשורים אחד לשני, פתאום מגיע נס פורים, פתאום אחשורוש מתעצבן על ושתי והורג אותה, בגתן ותרש רוצים לחסל את אחשורוש ובמקרה מרדכי שומע אותם סתם צירוף מקרים, אך במבט עמוק יותר אפשר לראות איך הקב"ה מכין את הנס והגאולה.

משמעות הקימעה קימעה היא כיצד אנו מתקדמים שלב אחרי שלב איך אנחנו מצרפים את הכל לקראת המהלך השלם של הגאולה.

ליוסף היתה שליחות בירידה למצרים, להכין את הצד הפיזי לקיומם של אביו ומשפחתו כשירדו לשם, אחריו מגיע יהודה להכין את בית המדרש, אך הבסיס והיסוד שאליו יכול יהודה לבוא זה הבסיס הקיומי, גם בתהליך הגאולה עכשיו הסדר הוא כזה כדי שהמשיח יבוא, כדי שתהיה גאולה רוחנית קודם כל צריך בסיס פיזי ועליו נבנה ביחד את השלב הרוחני.

את הבסיס הפיזי נבנה על ידי שנקים צבא, נקים מדינה, נקים כלכלה טובה ואז על גבי זה נוסיף את השלב הרוחני הראוי.

דוד המלך בודאי היה יהודי 'אותנטי', שהקפיד על קלה כבחמורה, אך הוא ידע שתפקידו הוא גם להיות בבית המדרש ללמוד, וגם לבנות לעצמו צבא חזק שהצליח לנצח את כל הממלכות שסביבו, לבנות לעצמו כלכלה טובה, משום שהוא ידע שכדי שממלכתו תצליח גם הצדדים האלו חייבים להיות בנויים היטב.

כמובן שתמיד נמשיך להתפלל ולכסוף שנצליח להתקדם כראוי לקראת השלב הבא, כדי שנגיע אליו בצורה ראויה.

ודאי שהקב"ה הוא שעוזר לנו תמיד אך צריך לזכור שהגאולה לא תלויה בתשובה, כלומר הגאולה יכולה לבוא גם אם לא כולם ישובו בתשובה.

לגבי שאלתך האחרונה אין זה נכון שאבותינו היו בלי הציונות, כפי שאמרנו משמעות היותנו ציונים היא שאנו ממשיכים עם השאיפה המתמדת לארץ, אפשר לראות שבמשך כל הדורות עלו לארץ אם זה בתור יחידים כמו רבי יהודה הלוי, הרמב"ן, הרמח"ל, ואם זה בתור קבוצות, עליית החסידים (בסביבות 1780 -), תלמידי הגר"א בסביבות 1800), לכן מי שממשיך ועולה לארץ בעצם ממשיך את דרכם.

לסיום צריך לזכור עקרון חשוב, צריך לדעת להסתכל מהו הדבר העיקרי ומהם הדברים הטפלים אליו, העיקר הוא שמתרחש כאן מול עינינו תהליך אדיר שלא נראה כמותו מעולם, ארץ שעד לפני מאה שלושים שנה היתה חריבה לגמרי (תקראי למשל את 'מסעות מרק טווין בארץ הקודש'), הגיע אליה פתאום עם שעמד בקשיים רבים מאוד והצליח להקים כזו מדינה, אין לזה אח ורע בהיסטוריה העולמית. זהו העיקר, כמובן שיש עוד הרבה מאוד מה לשפר אך זהו העיקר.

נשוה את זה להריון ולידה שגם כשהם מאוד קשים תמיד זוכרים איזה אוצר זוכים לקבל אחר כך ושמחים באותם כאבים משום שיודעים שרק על ידם יוכל הילד לבוא לעולם.

דוד, חברים מקשיבים