שאלה
כבוד הרב שלום.
יש כמה שאלות שמציקות לי, והייתי שמח אם לרב יהיו תשובות מניחות את הדעת בעניין.
דבר ראשון היחס לגוי. יש כמה וכמה הלכות, שלא עולות בקנה אחד עם חוש הצדק הטבעי. (ואני מקווה שאני טועה)
למשל כל גוי שעבר על אחת משבע מצוות חייב מיתה. אפילו עבר על גזל, וגזל פרוטה אחת. אז למרות שזאת לא הלכה למעשה, בגלל שאין יד ישראל תקיפה, וחוששים מאיבת הגויים. איך אפשר לקבל דין עקרוני כזה, להוציא אדם להורג בגלל שהתפתה וגנב מסטיק מהחנות ? היכן הפרופורציה בין החטא ובין העונש ?
או למשל הדין שאין מחללין את השבת כדי להציל גוי. שוב פעם זאת לא הלכה מעשית, אבל זאת הלכה עקרונית, שאם הנסיבות יאפרו יישמו אותה. אני מנסה לתאר לעצמי גוי מפרפר למוות, גוי מדמם וזועק לעזרה, והיהודים מסביבו יכולים בקלות להצילו, אבל ההלכה אוסרת עליהם, כי הצלתו כרוכה בחילול שבת. (ונראה לי שנפסק בשולחן ערוך, שאין מיילדין גויה בשבת אפילו אם זה לא כרוך בחילול שבת, שאת זה אני ממש לא מבין) איך יתכן שערך שמירת השבת גבוה יותר מערך חיי אדם ? אלוקים רוצה שנראה אדם משוועה לעזרה ועומד למות ופשוט נתעלם ממנו ?
או למשל יש הלכה ברמב"ם, (הלכות איסורי ביאה) שגם אם ההלכה הזאת לא להלכה למעשה, וחולקים עליה. עדיין היא כתובה כהלכה \ דעה לגיטימית. אני מדבר על ההלכה ברמב"ם שקובעת שאם פדופיל יהודי, אנס ילדה גויה בת שלוש, הורגים את הילדה, כי ליהודי באה תקלה על ידה. איך אפשר לקבל דעה כזאת ולא להתקומם מוסרית ? הרי לא מספיק שהילדה הקטנה נאנסה על ידי אותו יהודי, גם הורגים אותה בסוף ?
שמעתי פעם אמירה של סטיבן הוקינג – שללא הדת האנשים הטובים יעשו מעשים טובים והאנשים הרעים יעשו מעשים רעים. אבל הדת יכולה לגרום לאנשים טובים לעשות מעשים רעים.
והשאלות שמציקות לי, הזכירו לי את האמירה הזאת.
לסיכום, האם אני כאדם שומר מצוות, יכול להיות גם אדם מוסרי, או שנגזר עליי מתוקף היותי אדם דתי להתעלם מחוש הצדק, המצפון, והשכל הישר, ולקבל את עקרונות התורה וההלכה במקום שהם סותרים את המוסר הטבעי.
ועוד שאלה אחרונה בנושא אבולוציה. איך אפשר להסביר שערות שצומחות על הגוף במקומות שלא צריך. כמו למשל על האף או האוזניים. למה שהבורא יצמיח שערות במקומות שאין בהם תועלת (כך זה לפחות נראה) ורק מכערות את הגוף ?
לאבולוציה יש תשובה, כי קודם כל אין תכנון והכל מקרי. ודבר שני הא
תשובה
הקשת לשאול, אך אשתדל לענות כפי שידי מגעת.
ככלל לדעתי אדם צריך לשפוט את המוסריות של ההלכה לפי השורה התחתונה למעשה, ולא לפי ההלכה העקרונית. הסיבה היא שפעמים רבות ההלכה העקרונית נקבעה במציאות שאנו לא מכירים אותה כי באמת המוסר של כל העולם השתנה.
לדעתי חלק מהדוגמאות כלל לא יושמו מעולם, למשל הריגת בן נח על גזל של פחות משוה פרוטה.
וכעת נתייחס לדוגמאות שלך:
1. הריגת בן נח על פחות משוה פרוטה- אם תבדוק ביסודיות בספרות התלמודית תראה שיש עוד הלכות שהתורה מקלה לעומת ההלכה שהיתה אצל בני נח וכפי שציינת בעצמך שעל כל שבע מצוות בני נח הוא חייב מיתה!. לדעתי יש לראות את ההלכה הזו לא כהלכה פרטנית שבאה להפלות את הגוי אלא כחלק ממגמה להראות שהתורה שניתנה לעם ישראל לא הייתה רק להחמיר עליהם אלא גם להקל עליהם.אפשר היה גם לומר שמדובר על מיתה בידי שמיים אם כי ברמב"ם לא משמע כך. בכל מקרה למיטב ידיעתי הלכה זו לא יושמה מעולם בבית דין והייתה רק בתיאוריה כדי ליישם את המגמה שהזכרתי לעיל.
2.חילול שבת להציל גוי-הלכה זו נקבעה בשעה שכל הגויים נחשבו עובדי עבודה זרה וכחלק מעניין ביעור העבודה זרה. ברור שהיא צריכה לעבור עדכון רשמי במציאות שרוב הגויים אינם כאלה. כיוון שאין סנהדרין נפתר העניין ע"י דרכי שלום.
3.פדופיל- גם זה קשור לעובדת היותה שייכת למשפחה שעובדת עבודה זרה, ומתוך הנחה שנשלחה להכשילו כדי שיגרר לעבודה זרה. ראה שם ברמב"ם שמנמק זאת מבנות מדין ומואב.
4. שערות באף ובאוזניים-למיטב ידיעתי דווקא נצרכות כדי לסנן דברים ובכך הם מגינות על האף והאוזניים.
5. שן בינה-איני יודע. מה שברור שיש דברים שהמדע עדיין לא יודע את התשובה אליהם אך זה לא אומר שלא נדע בעתיד את הסיבה לבריאתם.