שאלות מסכת ברכות

שלום
1. אמנם בתוס' ברכות ב, א, מובא שלדעת ר"ת, זמן ק"ש של לילה כזמן ערבית, ולפי ר' יהודה אפשר לצאת בה מפלג המנחה. ולדעת ר"י אפשר בשעת הדחק להקל בזמן ק"ש כדעות המקדימות אותו בכמה דקות לפני צאה"כ. מ"מ דעת שאר הראשונים שזמן ק"ש של לילה אחר צאה"כ, ולכן חייבים לחזור ולקרוא ק"ש אחר צאה"כ, וכן נפסק בשו"ע רלה, א.

והסביר בעל המשנה ברורה רלג, יא, שמפני צורך הרבים הקילו, לקרוא קריאת שמע ולהתפלל ערבית לפני השקיעה

2. בימי חז"ל נהגו לכנות את ימי שמחת החתונה כבית המשתה. מהתורה זמן קריאת שמע של ערבית נמשך כל הלילה, שנאמר "בשכבך", וכל הלילה הוא הזמן שאנשים רגילים לשכב על מיטתם. אבל חכמים עשו סייג לדבר, וקבעו את זמנה עד חצות הלילה, כדי שלא ידחה אדם את קריאת שמע ולבסוף ישקע בשינה ויפסידנה. ובניו של ר"ג התלבטו האם משמעות תקנת חכמים היא שמי שעבר ולא קרא את שמע מנוע מלהשלים אותה ולהלכה בדיעבד אם עבר ולא קרא עד חצות הלילה, יקראנה עם ברכותיה עד 'עמוד-השחר', מפני שמהתורה זמנה כל הלילה

3. אחד השיקולים של סדר העריכה נבע מהצורך לזכור את ההלכות בעל פה - ייתכן שמבחינת השתלשלות העניין כך היה יותר נח לזכור.

בברכה אייל משה

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה