שאלות הלכתיות

שלום
1. זמן שחרית עד סוף ארבע שעות, שכן זמן הקרבת תמיד של שחר עד סוף ארבע שעות. בדיעבד אישה שלא הספיקה להתפלל עד סוף ארבע שעות, יכולה להתפלל שחרית עד חצות היום, ואף שאין לה שכר כמי שהתפללה בזמן, מכל מקום שכר תפילה יש לה (שו"ע פט, א). אבל אישה שרוצה לומר את ברכות קריאת שמע, גם בדיעבד לא תאמרם אחר ארבע שעות.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת עמידה אחת, בשחרית או במנחה, אם עברו ארבע שעות ולא התפללה שחרית, מוטב שתתפלל באותו יום מנחה. ואם היא חוששת שאולי תשכח להתפלל מנחה, תתפלל שחרית עד חצות היום .

2. נטילת ידיים וברכות השחר הם לא רק בגלל השינה אלא גם לקראת היום החדש. אמנם לגבי מספר ברכות ישנם חילוקי מנהגים.לעניין נטילת ידיים, למנהג ספרדים לא תברך על הנטילה (כה"ח ד, מט). ולמנהג אשכנזים, אם היא עומדת להתפלל עמידה, תתפנה לפני כן ותיגע באחד המקומות המכוסים, ואח"כ תיטול ידיים בברכה (מ"ב ד, ל. )

לגבי ברכות התורה, ישנה מחלוקת אם בבוא היום החדש צריך לברכן בשנית, ולכן הטוב הוא שתאמר את ברכת "אהבת עולם", שבנוסף לכך שהיא אחת מברכות קריאת שמע, היא גם מועילה במקום ברכות התורה. ותקפיד לקרוא אחר הברכה את פרשת שמע כדי ללמוד דבר מה אחר הברכה .

וכן נסתפקו לגבי ברכות "אלוהי נשמה" ו"המעביר שינה", שיש אומרים שרק מי שישנה בלילה יכולה לברכן. כדי לצאת מהספק - טוב שתשמע אותן מחברתה ותכוון לצאת בשמיעתן. ואם אין לה שם חברה או בן משפחה שצריך לברכן, למנהג ספרדים וחלק מהפוסקים האשכנזים תברכן בעצמה. (אמנם לנוהגים על פי המשנה ברורה לא תברך אותן).

3. אומרים הכל ולמנהג מקובלים לא מברכים המפיל.

3. אם פתח את המקרר והמנורה נדלקה, מותר להוציא ממנו מאכלים, ולא יסגור את דלת המקרר אלא יניח שם מגבת כדי שלא תסגר לגמרי, וכך הנורה לא תכבה, ויוכל שוב כשירצה לפתוח את המקרר. אם אין שם גוי והאוכל שבמקרר נחוץ מאוד, במקררים הישנים (- לא דיגיטלים )בעת שמנוע המקרר אינו עובד, אפשר לנתק את התקע המחבר את המקרר לרשת החשמל. ויש להקפיד לעשות זאת בשינוי, כגון על ידי תחיבת עץ או פלסטיק חד בין השקע לתקע, מפני שהתקע הוא מוקצה ואסור לטלטל אותו כדרכו (להלן כג, יד).

אסור לשנות את שעון-השבת כך שיקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. למשל, אם כוונו את שעון-השבת שיכבה את האור בשעה 12.00 בלילה, ונמלכו לישון מוקדם יותר, אסור להקדים את הכיבוי. ואף שאין זה כיבוי בידיים, שכן הכיבוי אינו מתבצע מיד אלא רק לאחר זמן, מכל מקום גם גרימת כיבוי אסורה מדברי חכמים. וכן אם כיוונו את השעון באופן שידליק את האור בשעה 10.00 בבוקר, אסור להזיז את המתגים של שעון-השבת כדי שהאור יידלק מוקדם יותר, שאסרו חכמים לגרום להדלקת האור.

בשעת הדחק, מותר לדעת המתירים אף לגרום להקדמת פעולת שעון השבת. שכן לדעת רוה"פ הקדמת פעולת השעון נחשבת 'גרמא', שיש סוברים שהיא מותרת לכתחילה (ט"ז), ולדעת רוה"פ היא מותרת בשעת הדחק, וכ"כ בשש"כ יג, כט, עפ"י רשז"א; ויבי"א ח"ג או"ח יח. לכן, כאשר מדובר בחולה, אף שאין בו סכנה, אם האור מפריע לו לישון, ושעון-השבת עומד לכבות את האור בעוד כשעתיים, מותר לקרב את שעת הכיבוי לעוד כחצי שעה. וכן בשעת צורך גדול מאוד מותר אף לקרב את שעת ההדלקה לצורך מצווה, כגון שבלא כך ייגרם ביטול תורה גדול. אלא שכדי לחוש לדעת המחמירים נכון לעשות זאת בשינוי. לענ"ד אם אין חושך מוחלט אין להקדים הדלקה לצורך סעודת השבת ואתם צריכים לשים הדבקה קבועה לתאורה.

4. אני לא מכיר את המכשיר. באופן כללי אם אין הפעלה חשמלית כשלוקחים מים אפשר להשתמש בקרים אך לא בחמים ( כי נכנסים מים חדשים ומתבשלים)

5. באופן עקרוני לא אומרים סליחות בראש השנה כי הוא יו"ט

ולהלן הרחבות ומקור התשובות מספרי פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספרים באתר ישיבה
בברכה אייל משה

זמן תפילת שחרית
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=538