שאלות בנושא אבלות שנה מעוברת על אב

שואל יקר שלום רב,
יהי"ר שלא תוסיפו לדאווה עוד.

סיום אמירת הקדיש הוא בתאריך ח כסליו (יש לומר עד יום שישי כולל).
סיום שנת אבילות בח´ טבת (יום א כולל).
ביום יום ב´ ט´ טבת (12 חודש) עושים אזכרה עולים לציון ואומרים קדיש כל אותו היום.
כיוון שהשנה היתה מעוברת יש נוהגים (מהאשכנזים) לומר קדיש גם ביום ה-13 חודש. (יום ג´ ט´ שבט).

המקום ינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאווה עוד,
שלמה,
Shlomo@makshivim.org.il

[מצורפים מעט דינים והרחבות:]

[אבילות שנים עשר חודש]
אבלים על הוריהם נוהגים מקצת דיני אבלות במשך שניים עשר חודש, מפני כבוד אב ואם. גם בשנה מעוברת נוהג אבלות רק שניים עשר חודש, ובחודש הי"ג אינו נוהג שום אבלות.
את השנים עשר חודש מונים מיום הקבורה.

[קדיש - י"א חודש]
נוהגים שבנים אומרים קדיש על פטירת הוריהם במשך אחד עשר חודש מיום הקבורה, וכתוב במדרשים גודל מעלת אמירתו, ושעל ידי זה פודה אביו ואמו מן הגהנום.
ח בכסלו

[יום השנה (יום הזיכרון)]
שבת שלפניו:
יש נוהגים בשבת שלפני יום הזיכרון לעלות לתורה לעליית "מפטיר" ולהתפלל לפני העמוד בתפילות ולומר קדיש אחר "מזמור ליום השבת" בליל שבת, וקדיש דרבנן אחר התפילה, ולהתפלל לפני העמוד בערבית במוצאי שבת.

יום הזיכרון:
נוהגים שהבן מתפלל לפני העמוד ביום הזיכרון להורים בכל התפילות ואומר כל הקדישים, אם לא אמר קדיש ביום הזיכרון יאמר בתפילת ערבית שלאחריו.
נוהגים לעלות לתורה, ואם חל יום הזיכרון בימים שאין קוראים בהם בתורה, יש נוהגים לעלות לתורה בימים שלפניו.

הדלקת הנר:
נוהגים להדליק נר שיהיה דלוק בכל המעת לעת של יום הזכרון.
יש מדליקים הנר בבית, ויש מדליקים בבית הכנסת.

לימוד משניות:
נוהגים ללמוד משניות לעילוי נשמת הנפטר, והמנהג ללמוד פרקי משניות שמרכיבות שמו של הנפטר, ואחר כך לומדים ארבע משניות האחרונות מפרק ז´ ממסכת מקוואות שהם מתחילות באותיות נ. ש. מ. ה. ולאחריו אומרים תפילת "אנא" והבנים אומרים "קדיש דרבנן".
וכשאין בנים אומרים הקדיש קרובים אחרים.

השתטחות על הקבר:
נהוג לעלות לבקר בבית הקברות על הקבר, ואומרים פרקי תהילים ותפילת "אנא" ומזכירים נשמתו בתפילת "א-ל מלא רחמים". וכשיש מניין אומרים קדיש.

זמנו:
יום הזיכרון (מהשנה השניה) הוא ביום המיתה ולא ביום הקבורה.
אם נפטר, בשנה מעוברת יש הנוהגים לקבוע יום הזיכרון גם ב-12 חודש וגם ב-13 חודש.

הזכרת נשמות:
נוהגים להזכיר נשמות בתפילת "א-ל מלא רחמים" בשבת שלפני יום הזיכרון. עיקר התועלת הוא בנתינת הצדקה לעילוי הנשמה.
בימים שאין אומרים בהם תחנון אין אומרים הזכרת נשמות.

יזכור:
נוהגים להתפלל תפילת "יזכור" כל אחד לעילוי נשמת הוריו וקרוביו ב – ד´ פרקים בשנה: ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח ובחג השבועות.