שאלה

ערב טוב

שמחתי לקרוא את שאלתך שיש בה עניין ורגישות לצניעות ולמרחב הפרטי.

אנסה להתייחס לדברים, על אף שברור שכשחווים את הדברים 'בגוף ראשון' ההתייחסות יכולה להיות עניינית יותר.

חשוב להשתדל ולדייק בדברים. מילים שכתבת כמו 'כל פרט קטן בצניעות... צריך להיבדק' הוא משפט לא מדוייק, ואיני יודע ממי למדת דבר שכזה.
רוב רובם של הפרטים, קטנים כגדולים, הינם בין איש לאשתו. עולמם הוא עולמם, ורבנים או אנשים אחרים (הורים, חברים וכו') לא צריכים להיות חלק ממנו, אלא אם כן יחפצו בני הזוג להתייעץ עימם בנושא זה או אחר. זה נראה לי הכיוון הכללי, וכך מנחה אותנו התורה (וגם התבונה והאנושיות).

גם כשמדובר על מראות שונים שאישה רואה בחייה (ואיני נכנס כאן להבחנות שבין בדיקות, כתמים וכיו"ב), ההלכה מורה שהאישה נאמנת בדיבורה אודות המראות, ובהחלט לא רצוי שכל מראה או עד בדיקה יגיע לרב.

ברובם של המקרים (למיטב היכרותי עם העולם הסובב אותי), אכן לא מגיעים בני הזוג לשאול רב, והדברים נשארים בצניעותם.

וכשם שכשיש צורך, הולכים לרופא, שבודק דברים שהם בתחום מומחיותו (גם אם הם פוגעים בצניעות), או לבית מרחקת, שם מספרים לרוקח/ת על מה שצריכים, כך (בהבדלים המובנים) במקרים בהם בני הזוג לא בטוחים בעצמם שהם מותרים זה לזו, עליהם לפנות אל הרב, על מנת שיורה להם האם הם אסורים או מותרים.

לא ארחיב, אך ישנן אפשרויות שונות להגיע אל הרב (או אישה שהוסמכה כבודקת בטהרה), שחלקן נוחות יותר לזוג כזה או אחר.

בכל מקרה, מנסיוני, הרב הינו דמות שומרת סוד, שרחוקה מלחטט בעולמו האינטימי של הזוג, והוא רוצה לסייע ולהקל על הזוג לחיות את חייו במילואם.

ובכל זאת, מדובר אכן בצעד לא פשוט, לא מובן מאליו, שלחלק מהאנשים (ובעיקר לחלק מהנשים) הינו צעד שיש בו תנועה של ויתור, של הקרבה, של קבלת עול ההלכה (כמו בהלכות אחרות, שקשות יותר לאנשים אחרים...).

עם הזמן, לומדים בני הזוג מה המראות המותרים, וכמות הפעמים שנזקקים בה לעזרתו של הרב (שכאמור, גם כך אינה גדולה), קטנה והולכת.

באשר לשאלתך השניה, איני יודע מי סוגר שיעורים לציבור הרחב. כמדומני שכל אישה הרוצה ללמוד את התחום הזה, גם אם אינה מדריכת כלות, יכולה להיכנס לשיעורים ותוכניות לימוד שיכולות להתאים לה.

כל טוב

אורי