שאל את הרב

שאלה

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 29/06/10 22:28 יז בתמוז התשע

שאלה

לרב שלום!

יש לי שאלה קצת שאולי קשה לענות עליה,שאלה זאת איני שואלת מחוסר אמונה חלילה אלא מתוך כך שאני רוצה הכוונה עזרה וחיזוקואולי עיצה מה לעשות כדי לקרב את הזיווג .השאלה היא כזאת אני חושבת שאני עושה מאמצים רבים למציאת הזיווג יצאתי המון ולכן אני קצת מתוסכלת מהעניין הזה אני יודעת ומאמינה באמונה שלמה שהכל לטובה ואין לי ספק שהכל מה' וכל המהלך שעברתי הוא רק לטובתי אבל מבחנתי כבר הגיע הזמן להקים את הבית שלי אני קרוב ל25 וחצי ואני חושבת שהזמן מתקתק ואני בסה"כ רוצה בן תורה שישב וילמד וביחד נבנה את ביתנו אז מדוע זה כ"כ קשה כי אני בסב"כ רוצה לעשות את רצון ה' ואני מבקשת בעל שלומד תורה ולא בקשתי משהו שהוא נגד רצון ה' אז מה עוד ניתן לעשות כדי לקרב את הזיווג אציין כי אני מתפללת על כך .כל זה נכתב לא מחוסר אמונה אלא רציתי רק קצת לשמוע דברי חיזוק אבל אני בטוחה כי כל תפילה וכל המאמץ מצטבר ולבסוף אזכה בעז"ה לבן זוג כפי שאני מבקשת ורוצה לכן אם אפשר לקבל קצת דברי חיזוק ועידוד אני אשמח וה' יברך אתכם וישלח שכרכם.

תשובה

שלום לך
אל תתייאשי ככל שהרצון להתחתן גדל כך גם הסיכוי לממש אותו גדל ולעיתים העיכובים נועדו בכדי שהאדם יעמיק בתוכן חיו וירבה בתפילות וכך קרה אפילו לאבות הקדושים .ואעתיק לך ביאורים בנושא מספר רביבים מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א .
בהצלחה - אייל משה

נישואין מאוחרים
"וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה... לְאִשָּׁה" (בראשית כה, כ). וקשה, מדוע דחה יצחק אבינו את נישואיו עד לגיל מאוחר כל כך. ועוד יותר קשה, שעל פי חז"ל (רש"י כח, ז) יעקב אבינו הלך לחרן לשאת אשה רק כשהיה בן ששים ושלוש, ועוד התעכב ארבע עשרה שנה בבית מדרשו של עבר, ועוד עבד שבע שנים, כך שלמעשה התחתן בגיל שמונים וארבע. וכי לא ידעו אבותינו הקדושים את דברי חז"ל (קידושין כט, ב): "עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לעשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו".
אלא שלבנות משפחה שממנה יצמח עם ישראל זה דבר לא פשוט. לא מדובר בהמשך רציף של מה שהיה עד אז, אלא בהתחלה חדשה. לשם כך נצרכו הכנות רבות, ולכן התעכבו.
גם היום, לאנשים הרגילים - קל להתחתן. הם נשענים על ההכנות של אבותינו הקדושים, ומכוחם הם ממשיכים לבנות את שלשלת משפחות ישראל. לעומתם, יש אנשים מיוחדים, בעלי כשרונות חדשים, שכדי להוציא את כוחותיהם אל הפועל הם נצרכים להרבה הכנות, ולהרבה סיעתא דשמיא.
נחמת עקרים
וזו אחת הסיבות שהיו האמהות עקרות. קל ללדת ילדים רגילים, שאינם נדרשים לחדש דברים משמעותיים מאוד בעולם. אבל, שלאברהם ושרה יוולד בן שיעקד על גבי המזבח, וייסד דרך בעבודת ה', זהו דבר חדש ומהפכני. מחסומים ומעצורים רבים עמדו בדרכם. ורק אחר ששברו את כל המחיצות, בתיקון מידותיהם ובתפילותיהם, נפתחו השערים ונולד להם יצחק. וכן היה עד שנולד יעקב, וכן היה עד שנולד יוסף.
לעיתים המעצורים קשים כל כך, עד שזוג מסוים אינו יכול כלל להוליד. כי לפי עניינם המיוחד, המציאות עדיין לא בשלה לקבלת הילד המיוחד שלהם. בתיקוניהם ותפילותיהם הם משברים כמה מחיצות, ופותחים כמה שערים, ובזכותם, בדור מאוחר יותר, אחרים הבאים מכוחם יצליחו להוריד את הנשמות הללו לעולם




שאלה: יש לנו בת מוכשרת ונאה, מצליחה מאוד בעבודתה, אהובה על חברותיה, אבל למרות כל המעלות והמאמצים, היא כבר עברה את גיל השלושים ועדיין רווקה. כפי הנראה השדכנים והשדכניות הרבים שניסו לעזור (חלקם בתשלום גבוה) לא הציעו לה עדיין את האדם המתאים שראוי לרמתה. כיצד מגיעים לשדכנים שיוכלו להבין לליבה, כדי שיציעו לה את האיש המתאים?
תשובה: אינני מכיר את בתכם היקרה ולכן אינני יודע לענות על שאלתכם, אבל אספר לכם סיפור ששמעתי לאחרונה.
במקום עבודה אחד, התקבצה כבדרך מקרה חבורה של למעלה מעשר בנות רווקות. כולן רצו להינשא אבל לא מצאו את בן זוגן. יחד החליפו חוויות, ביררו וחקרו, התייעצו וניתחו את בן הזוג במהלך הפגישות. יחד קיוו ויחד בכו על אכזבות. ולמרות הכל עודדו את עצמן שאסור להתייאש. השנים חלפו, חלקן כבר עברו את גיל השלושים, חלקן התקרבו אליו, והן נותרו רווקות.
והנה אסון, חברה לעבודה, אם לארבעה ילדים, נתאלמנה מבעלה. הן היו מזועזעות, בכו, השתתפו בהלוויה, עזרו לה עם הילדים. ומעת לעת ניחמו את עצמן בחשאי, שאולי מצבן לא כל כך נורא. אולי עדיף להיות רווקה מאשר אלמנה עם ארבעה ילדים.
כעבור כשנה האלמנה התחתנה בזיווג שני עם אלמן ולו שבעה ילדים. הבנות היו המומות, המילים נעתקו מפיהן. מה? כל כך מהר? ואיך הסכימה לקבל בנוסף לארבעה שלה אלמן עם שבעה ילדים? אבל הן התעשתו, כיבדו את החלטתה, וכמובן שהשתתפו בשמחת חתונתה. אחרי הכל היא חברתן. בחתונה מחו דמעות, התרגשו וקצת ריחמו.
והנה פלא, תוך פחות משנתיים רובן המוחלט של הבנות התחתנו, חלקן עם גרושים, חלקן עם אלמנים. אומרים שהן מאושרות.

כתבות נוספות