שאלה
לכבוד הרב שלום וברכה,
לאחרונה (בערך שנה) אני שומע הרבה שיעורים של רבנים חרדים ומאז אני חייב לאמר שההרצאות של הרבנים הדתיים לאומיים נשמעות לי לא מענינות וכמו איזה ההיתחנפות למדינה ועוד דברים דומים ולצערי לפעמיים גם שנאה אל החרדים גם כמו איזה חול שהיתערבב בלחם אני לא יודע איך להסביר זאת אבל זה לא זה, גם ספרי הראי"ה קוק זצ"ל זה כמה חודשים שלא פתחתי (האמת לאחרונה כן כי השאלה הזאת נשאלה לפני ארבע חודשים, בעיקר באורות ישראל אורות מלחמה ומאמר הדור אבל גם להם נעשתי ביקורתי מאד מאד) ונעשו לי ממש כמוקצה מחמת מיאוס (סליחה אם הלשון בוטה אבל זו היא הרגשתי) המאגר העצום של השאלות הלא פתורות רק הולכות ומתרחבות אצלי, אחד מהבולטים ביותר שבהם הוא למה תמיד הרוב המכריע של גדולי ישראל נמצא אצל החרדים וגם כשיש אצלנו איזה גדול הוא חייב להיות חצי חרדי וחייב ללמוד בישיבה חרדית ולפעמים אומרים שהוא רק בא לקרב אותנו אני חייב לאמר שאם לא אמצה תשובות מספקות אני הולך לעזוב את המחנה שלתוכו נולדתי כי לשקר לעצמי אני לא יכול גם אם אצטרך לבנות מהלך חיים שונה משציפיתי אבל לפני שאני כזה צעד דרמתי בחיים שלי הייתי רוצה לשמוע מה הרב יכול לאמר לי באמת למה יש הרבה דברים אצלנו שפשוט לא נראים לצידה של ההלכה לצידה של מסורת האבות, למה יש איזה רוח של מודרניות בלתי נסבלת שגורמת לאיצטננות רוחנית ולתחושה קשה של רפיון בעבודת ה' ולפעמיים תחושה של "על מי אני עובד" האם הרב לא מרגיש זאת האם זה רק אני ?
אשמח לקבל תשובה ארוכה ומספקת
בהמון תודה מראש,
אלע'
תשובה
שלום
הציונות הדתית היא ההמשך של גדולי ישראל בכל הדורות, אשר למדו תורה שלימה הכוללת אמונה ותנ"ך ולא רק גמרא (כדוגמת ר"ע, רשב"י, אביי, רס"ג, הרמב"ם, הרמ"א ועוד), הם עסקו בעבודה למחייתם (כדוגמת רבי יהושע, הרמב"ן, החפץ חיים ועוד), כספו לציון ופעלו לעליה אליה (כדוגמת משה רבינו, דוד המלך, עזרא הסופר, ריה"ל, הגר"א ועוד), והכירו בחיי העולם הזה כמקום השראת שכינה ולא כמקום שיש לחרוד ממנו (אמנם בגלות היה צורך בפרישה מחיי היצירה כדי לבנות את האומה לכשיפוח היום וינוסו הצללים).
בראיה חיצונית (ואמיתית), לאחר הופעת ההשכלה התעוררו שתי ראקציות באומה- רבים השילו מעליהם עול ירא"ש והפכו לחילונים רח"ל. וכתגובה לזה, רבים הסתגרו מפחד מהם בדלד אמות של הלכה ועזבו את מנהג אבותינו ואת שמחת החיים, וזו היא החרדיות הקיצונית.
ובראיה היותר משמעותית מבחינה פנימית, האומה הגיעה להבשלה בתודעתה ובבניית הכלים להופעת האור האלוקי בנו שוב, ואז החלה הציונות להופיע כרוח ממרום שיד ד´ התחילה להיות נטויה עלינו לטובה בבניין הארץ. כמובן זה נגלה באופנים חיצוניים, אך זו המגמה האלוקית שניבאו עליה נביאי האמת והצדק. הציונות הדתית מבית הרב זצ"ל (ולא החלק השני שלה), ראתה את ההשגחה העליונה הזו, וביקשה לחזק אותה ולפעול עם אל בבניין הארץ ובעמקות בעיון בתורה ובאהבת ישראל, ובראייתנו העולם כולו בתוכיותו שואף לתחיית האומה האלהית בארצה בדור האחרון.
העולם החרדי בריא ברוחו אך לקוי במידות הנפש שבו, בהיותו ממשיך את האופי שהיה בגלותנו בה היינו צריכים להמעיט את החיים ולהרבות את החלום והאידיאליות שלעתיד לבוא. דהיינו שחסר שם עניין התחיה הארצית, חסר הרצון להופיע את השכינה בעולם הזה בכל היקפו, בימינו. כאמור, דבר זה מופיע הן בשל הראקציה מהחילונית, אך בעיקר בשל השאריות מגלותנו בה היינו רדומים. לעומתם העולם החילוני בריא בנפשו אך לקוי ברוחו, דהיינו מנותק מקדושת התורה שלנו, אך הוא חי חיי יצירה בכל המישורים.
ב"ה ישנה התקרבות בין הציונות הדתית (שהיא המשכיות כל הדורות כאמור) לחרדיות. בשורשנו אנו אחד, ואנו מגיעים מדבר ד´ שבתורה שזהו יסוד הכל. ישנה גם תנועה פנימית בחרדיות כלפי אהבת החיים והשלת הפחד מהם, וזו מגמה טובה ובריאה.
גם לציונות הדתית יש מחלות לא קלות, חלקנו לקויים ביראת שמיים טהורה, חלקנו שונאים חרדים, חלקנו דתיים על דרך המקרה. וזה כולל גם כמה רבנים. אך אלו שוליים. העיקר והרוב ובעיקר הגדולים- נטועים בתורה ומגיעים ממנה, ומלאים אהבת ישראל לכל חלקי האומה.
בשנים האחרונות ההבדלים מיטשטשים, והנה אנו הולכים לקראת הבראת החרדיות והבראת הציבור הציוני דתי והתאחדותנו כלפי שמיא, ויחד נוביל את המדינה, וגם את שאריות העולם החילוני הקמל בשל חוסר חיבורו לעמקות של תורה ויראת השם.
אין כל בעיה שתהיה חרדי, אשריך שתהיה עובד ד´ בדרכך. אלא שתזכור תמיד שיש להיות בריאים בנפש וברוח, ללמוד מאחיך ולא לחטוא בגאווה כאילו כל האמת אצלך.
לגבי דברייך על הרב זצ"ל- אינני מבין כיצד אינך ירא לדבר כך על גדול הדורות האחרונים, שהרב אלישיב העריץ אותו וראה בו את רבו המובהק. תחזור בתשובה על כך, ותלמד את כתבי הרב בעמקות ותיווכח כיצד כעדות גדולי דורו- ´כל הגדולים נהיים קטנים כשעומדים על סף דלתו´, וכעדות הרב אליישיב- ´היה הגדול מכולם´.
באגרות הרב ובתשובותיו תראה את כל התושב"ע פרושה בפניו, עוד מימי וולוז´ין שהיה לומד שישים דפים גמ´ בעיון ביום.
כדי להבין את התהליכים הנ"ל, תוכל ללמוד ברצינות את מאמרו של הרב ´למהלך האידיאות בישראל´, ותוכל גם ללמוד את ההסברים המצויינים של ידידי הרב לונדין לנושא בסדרת ספריו החדשים.
אתה טועה בדברייך לגבי חכמי הציונות הדתית. הם אינם חרדים, ורובם עסוקים כל חייהם בתורת הרב וכמעט כולם למדו בישיבת מרכז הרב. גם אלה שלא, הדבר נגרם בשל מיעוט הישיבות לפני שישים שנה.
כל טוב