שאלה
אני לא יודעת אם יצא לך אי פעם לראות תוכניות ריאלטי אבל בדרך כלל לפני שמדיחים את אחד המתמודדים נותנים לו דקה להסביר למה הוא צריך להישאר... אז ממש ככה, בצאת יום הכיפורים, מצאתי את עצמי שוכבת בלילה במיטה ותוך כדי הרהורים על מה נחתם עלי שם למעלה, התחלתי לנסות להסביר לקב"ה "למה אני צריכה להישאר"... ואז שמתי לב שרוב הדברים שמניתי היו קשורים לתכונות אופי טובות שלי כגון: טוב לב, אכפתיות, דאגה לזולת, אמפתיות וכו', והבעיה התחילה כשהבנתי שהאופי שלי ושל כולם בעצם הוא בחלקו, אם לא ברובו, מולד, וזה מוכח, אז למה שהקב"ה יעניק לי זכויות על משהו שבעצם קיבלתי במתנה ממנו ולא טרחתי עבורו, ואותו דבר להיפך, אם בן אדם נולד עם מזג חם או בן אדם שנוטה לכעוס בקלות, אז למה שהקב"ה יעניש אותו על זה אם ככה הוא ברא אותו? זה כמו שהקב"ה יעניש בן אדם על זה שהאף שלו מאוד מכוער... אז לפני שאתה עונה לי... אני יודעת שיש בחירה חופשית, ואני יודעת שלפעמים אנחנו נולדים עם מידה מסויימת שאנחנו צריכים לתקן [במקרה של גלגול קודם]ושלפעמים זה ניסיון מהקב"ה כי הוא רוצה שנתעלה על עצמנו ונתגבר על היצר הרע והמידות הרעות וכו'... אבל.....[בהנחה שאין לנו גלגול קודם] אם בן אדם נולד עם נטייה מסויימת לכאן או לכאן זה קצת לא פייר כי מלכתחילה אותו בן אדם מועד לעשות יותר חטאים/מצוות, ומלכתחילה נקבע שלאחד יהיה קל יותר להיות טוב והשני יצטרך להתאמץ ולהתעלות על עצמו ולהתעסק במלחמות עם היצר הרע... אז למה שהקב"ה לא יברא את כולם עם נקודת פתיחה שווה, וככה לכולם יהיה סיכוי שווה, וכאשר בן אדם יתנהג בצורה מסויימת זה יהיה אך ורק באשמתו/לזכותו ולא בגלל זה שהוא נברא עם נטייה להיות יותר טוב/רע... ובקיצור.. אם אכן ישנן תכונות אופי מולדות אז איפה הבחירה החופשית?
תשובה
שלום וברכה
לא השחתתי את זמני בתוכניות ראליטי. קראתי על הרעיון ועל דרכי הביצוע, ולדעתי זו התחתית של התחתית.
אין זה נכון שהסיבה שאנו נותרים בעולם נובעת רק מתכונות מולדות. תכונות מולדות הן הבסיס שלא תלוי בנו. ברם, תלוי בנו הרבה מאוד מה לעשות עם תכונות אלה. נכון הוא שהרבה פעולות רגילות וסידרתיות נובעות מהתכונות שנולדנו עימהן. ברם, פעמים מזומנות אנחנו עומדים בצמתי הכרעה, בהן יש התנגשות בין האינטרסים שלנו ובין הדברים החשובים באמת והנכונים לעשות, ובצמתים אלה אנו עומדים בניסיון ובמבחן כיצד נכריע.
האדם בוחר מה לעשות עם מזגו. חז"ל לדוגמה אמרו כי מי שנולד במזל מאדים (ויש לו תכונות האוהבות דם) ימהר ויהיה שוחט או מוהל, כדי שלא יהפוך להיות רוצח. זו דוגמה נפלאה להכרעה של האדם מה לעשות עם התכונות שהוא נולד עמהן.
לפיכך, אנו גם מאמינים שלפום צערא אגרא, ואין שכר כל הבריות שווה, אלא הדבר באמת תלוי ברמת המאמץ שעל האדם היה להשקיע בהתמודדות שלו עם נושאים שונים הקיימים בו. מי שצריך להתאמץ יותר זוכה כנראה לשכר גבוה יותר ומשמעותי יותר. הקב"ה הוא בוחן כליות ולב, ולא המעשים החיצוניים הם העומדים כנראה במוקד, אלא ההשקעה הפנימית.
כל טוב