שאלה קטנה על העתקות במבחנים

שלום וברכה

כבר נביאי ישראל קוננו על העובדה שהתקדמות דתית מתאפיינת בדרך כלל במצוות שבין אדם למקום, ולעתים היא עצמה יוצרת הזנחה של נושאים שבין אדם לחברו. הוסף את העובדה שלא כתוב בהלכה סעיף מפורש בשולחן ערוך "אסור להעתיק בבחינות", ועוד יותר מכך – הפיתוי לעשות זאת הוא כל כך גדול, ולאור זה ניתן להבין את העובדה שמעתיקים בבחינות.
להבין את העובדה – אך לא להסכים איתה בשום אופן !!
להפך, זה בדיוק המבחן הגדול של עבודת ד'. המבחן הגדול של עבודת ד' אינו נמצא דווקא במצוות ה"דתיות" המובהקות, ואינו נמצא באותם דברים שאנו עושים כחלק מהריטואל הדתי שלנו. המבחן נמצא דווקא במקום בו יש פיתוי ענק, ודווקא במקום בו עבודת ד' יורדת לחיים המעשיים בתחומי בין אדם לחבירו.
לא זו בלבד, אלא שהמשנה קובעת כי ה"אמת" היא אחד משלוש היסודות עליו העולם עומד !! הגמרא קובעת כי אמת היא שמו של הקב"ה ! ועוד דברים מרחיקי לכת נאמרו על ידי הנביאים ועל ידי חז"ל על חשיבות האמת, ומצווה מפורשת מהתורה היא "מדבר שקר תרחק".
על כן, צריך לעקור מקרבנו את הנוהג המגונה של העתקות במבחן, בשל העובדה שהמעתיק חושף את העובדה שאמונתו קורסת בשעה שעומד מולו פיתוי גדול, בשל העובדה שממוטטים את קיומו של העולם, ובשל העובדה הפשוטה שמדובר ברמאות ללא כחל וללא שרק.


כל טוב