שאלה לרב יובל על רבנים ונגיעות

שלום וברכה

השאלה הזו מחייבת הרבה מאוד רגישות ועדינות, הרבה מאוד זהירות, ידיעת עובדות וכדו'.
חלק מהטענות נכונות; חלק מהטענות בה הן עניין לפרשנות, והכל בעיני המתבונן. זה מסובך מאוד, ובעיקר כאשר מדברים על אנשים כה בכירים במערכת הרבנות. לא זו בלבד, אלא בשל העובדה שאני חלק מה"רבנים" אתה כבר הכרזת שתקרא את הדברים שלי בחשדנות, ובהנחה כי אני מבקש להגן על ה"איגוד המקצועי" שלי, ואם כן – למה בכלל לטרוח לענות על שאלה זו.
איני חושב שמותר להתחמק ממנה, ועל כן אענה ברמה העקרונית בלבד. אולם גם אתה צריך לעשות תשובה כדי שתוכל לקרוא את הדברים ביושר, ולא מתוך קביעה מוקדמת כי למעשה אין טעם בכל תשובה, שהלוא אתה כבר הכרעת בנושא.
א. העובדה שאתה התייאשת מ"רבנים" היא הכרעה שלך. בעולם הרבנות לא זו בלבד שיש רבנים צדיקים וישרים בעלי יושרה אמיתית, עוד אפשר לומר כי כולנו לא מושלמים, ואף על פי כן יש משמעות עמוקה לדברי רבנים. הציפייה שלך כי רק אנשים מושלמים לחלוטין יהיו רבנים מפקיע למעשה את כל האפשרות כי אדם יהיה רב, והיא טעות ביסודה. התורה מלמדת אותנו שאפילו אבותינו הקדושים לא היו מושלמים, ובכך היא קובעת כי השאלה היא האם קיימת חתירה מתמדת לשלמות ונקיות מוסרית, וב"ה היא קיימת אצל רבנים רבים.
ב. אני מניח כי גם לנו יש נגיעות. ההתמודדות עם נגיעות היא חלק מתמיד של העבודה הרוחנית ועבודת המידות. אולם הקביעה כי הפסקים הם בגלל הנגיעות היא קביעה חמורה מאוד, שאין לך בסיס לה. למשל: עמדת הרבנים ביחס למשפחות עם הורה יחיד נובעת מכיוונים רבים ומגוונים, ולתלות את הכל רק בעובדה שרבנים "לא רגישים" היא טענה שאינה עומדת לא במבחן האמת ולא במבחן יכולת ההוכחה שלך לטענה כל כך חמורה מעין זה. אני מבקש להדגיש כי אני נמצא במחלוקת עם חלק מהעמדות האלה, אולם לא עלה על דעתי לטעון כי המקור הוא חוסר רגישות.
ג. גם יש לי הרבה שאלות על ירושות בעולם הרבנות. אזכיר רק את העובדה שכך היה נהוג במסורת ישראל שנים רבות, אולם כאמור – גם אני מתקשה להבין את הדבר.
ד. כאמור, ייחוס הדברים לרב עובדיה יוסף הי"ו (חלק מדבריך מחקתי) בשל נגיעות בלבד הוא דבר שלא ייעשה. זו עמדתו ההלכתית מקדמא דנא, ואף שרבים מאוד חלקו עליו, הטענה כי הדבר נובע ממקורות פסולים בלבד היא טענה שצריך עליה הרבה תשובה.


כל טוב