שאלה
שלום רב, אנסה לתת קצת רקע. הנני יליד ארגנטינה, בן לבית חילוני, שאפילו לא יודע מצוות (בניגוד לבית שאולי יודע אך לא מקיים). בשנה האחרונה נחשפתי לדת היהודית ומצאתי בה מיני דברים יפים, אתיים ורוחניים כאחד. אני מגדיר את עצמי כרוחני, "רליגיוז", כלומר אני מאמין כי איננו חולפים פה ודי אך זה אף פעם לא התבטא בשום טקסיות. אני אקצר, הייתה לי תקופה שבה לאט לאט מצאתי את עצמי מתפלל בבקרים תפילות השחר, שמע ושמונה עשרה וזה היה לי מאוד נחמד. עכשיו אני דווקא בתקופה שאינני עושה זאת. מעצם היותי בן תקופתנו, אני בוחן הכל, ארצה או לא, בעין רציונליסטית קפדנית וקשה לי עם הרבה דברים ביהדות. דוגמא שהייתי רוצה לציין זה עניין הכשרות. לא שמרתי כשרות מעולם, לא בשר וחלב, חזיר, מכל וכל. ועם כל כמה שאני מתחבר ליהדות ולמרכיבים שלה כמו תפילה, הלכות מסויימות, אני לא מוצא שום קשר בין אותם סוגי בשרים, או שילובים, להתפתחותי הרוחנית, אתית ואישית. מה גם שרוב הגופים שעוזרים לאנשים כמוני לקבל מידע ולהתחזק, הם לרוב חרידיים שלא מעודדים שיאלת שאלות, הפניית ביקורות וכו' ואני חושב שדווקא הפן הביקורתי הזה באישיות שלי, זה שלא מרפה לסוגיה, הוא זה שחשף אותי ליהדות והוא גם זה שמרחיק אותי ממנה. ודרך אגב, אני חושב שהיהדות דווקא כן מעודדת שאילת שאלות והפניית ביקורת. קצת הסתבכתי עם עצמי בנסיון לתת רקע על אישיות שלמה בכמה שורות. אני מקווה שיהיה ניתן לקבל תמונה פחות או יותר ואולי לתת לי איזה שורה או שניים להרהר עליה.
תודה מראש ויישר כח על האתר
תשובה
שלום וברכה,
אני מוצא לנכון לכתוב לך בערב חג מתן תורה ולנסות להסביר.
נקודת ההתחלה של התורה אינה רציונלית אלא קבלה:
הקב"ה ברא את עולמו, אותו אנו רואים בחושנו
הוא בחר בנו מכל העמים – זאת אנו יודעים רק במסורת אבותינו שמסרו לנו מדור לדור
ונתן לנו את התורה במעמד גדול לעיני כל ישראל וכל העולם. [אני מדגיש זאת כדי להבדיל מכל מיני שמספרים על התגלויות אישיות נסתרות – בשונה מהם התורה ניתנה לכל ישראל ביחד במעמד אחד].
בימינו יש יהודים המחוברים לעם ישראל ולא לתורה,
יש יהודים המחוברים לסוג מסוים של מצוות ולא לאחרות.
באמת ליהודי כזה קשה לקבל מצווה שאינה מובנת לו.
[חמור מהם אלו שאומרים שהקב"ה התחרט וביטל חלק ממצותיו שכן אז הם מקטינים אותו, ובעצם בעניהם הוא לא 'אל כל יכול']
לדיני הכשרות יש נסיון להסביר שזה משפיע רוחנית על האדם.
ברור שאין זו סיבה לקיים אותם אלא נסיון למצוא טעם למצוות.
הסבר טעם למצוות זה כמו באוכל – האוכל בונה את גוף האדם ללא קשר לטעמו של האוכל. מהטעם אנו נהנים מספר שניות בזמן האכילה והוא כל תפקידו לגרום לנו חשק לאכול אבל אין לו שום משמעות לבנין הגוף – כך הדבר ב'טעמי מצוות' זה משפיע על החשק שלנו לקיימם אבל אין זה חלק מהבנין שלהם.
באופן זה ניתן לראות באיסור לאכול חיות טורפות משום עידון האדם ואם נרחיב זאת הרי שבלשון חכמים "אכילת מאכלות אסורות, מהן נבנה גוף האדם, היא מטמטמת את נפשו" בדיוק כמו שבנין בית מחומרים שנראים טוב ואינם יציבים כך מאכלות אסורות משפיעים בטווח ארוך מאד על נפשו של האוכל אותם (אולי כפרטים ואולי כעם).
אינני יודע היכן אתה למד – הרב זיני הרב של הטכניון באחת החוברות שלו "עץ ארז" מתייחס לנסיון הרמב"ם למצוא הסבר לאיסור בשר וחלב, מביא את דעת הרב קוק מתוך החוברת "חזון הצמחונות והשלום" ודוחה את הסברו ...
לי נראה שעליך להבין שאצל רבים שאינם שומרי מצוות זה חלק מהענין הלאומי ואילו אצל שומרי המצוות זה חלק אלוקי אותו אין אנו מבינים.
אין בעיה לשאול שאלות אבל אנו תמיד זוכרים שהקב"ה רם ונשגב ואם היינו מבינים את פעולותיו הרי שהוא כבר לא היה ה'קב"ה' ולכן לגבי דידי זה מספיק שהשם ציוה והדרך הנכונה בעיני היא לקיים את כל מצוותיו כאשר אלו שאני מבין ומזדהה הם 'טעימות' לי וקל לי איתם ואילו אלו שאני אישית לא מבין ולא מזדהה – שם מבחן האמונה שלי על כולן, ומי אני באפסותי כלפיו בכלל מעיז לנסות ולהבין.
לסיכום
איני יודע אם עניתי לשאלתך אתה תמיד מוזמן לשוב ולשאול אבל באמת באמת לא יתכן שנרד ל"סוף דעתו" של ריבונו של עולם.
חג מתן תורה שמח
[אגב גם תורה הוא 'נתן' וזה עדין לא אומר שאנו מצליחים לקבל]
דוד לוי
09-8987548
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם