שאלה
לרב שלום,
במסכת ברכות בדף ח:-ט. מדובר על הברייתות בשם רבי שמעון בן יוחי ובשם רבי שמעון בן יוחי משום רבי עקיבא.
בהמשך רב אחא בר חנינא משום רבי יהושע בן לוי פוסק הלכה.
לאחר מכן הגמרא מביאה סיפור על רב יצחק בר יוסף לגבי פסיקתו של רב אחא בר חנינא בשם רבי יהושע בן לוי שהיא רק דיוק מתוך פסק הלכה שפסק לאותם 2 שהשתכרו בחתונת בנו.
מה אם כן המעמד של פסיקת ההלכה בשמו.
האם רק רב יצחק בר יוסף חולק על פסיקת הלכה זו וסובר שהיא רק בשעת הדחק (כלומר בעת שנאנס ולא קרא). או שגם כל מהלך הגמרא משתנה בהבנת הברייתא בשם רבי עקיבא ל-בשעת הדחק.
תשובה
שלום
אני בנסיעה כרגע, ולכן עליך לבדוק את דברי שמא לא זכרתי בדיוק את הסוגיא.
כמדומני שבסוגיא שם מובאות כמה אוקימתות בשיטת רשב"י, וככולן הגמ' מכריעה. למיטב זכרוני הגמ' פוסקת כר"ג ויש פירוט של ק"ש בזמנים קרובים בשתי אוקימתות. מה שמכללא אתמר שם הכונה היא בדרך כלל בגמ' שדברים שנלמדו לא בפירוש ניתן להציב בהם אוקימתות ביתר קלות, יחסית להלכה מסורה מדוייקת. בסופו של דבר מה שמכללא אתמר זו אוקימתא של מעשה ולא ממש בשם בעל המעשה.
כל טוב