שאל את הרב

שאלה בתנ"ך על עגלון מלך מואב

הרב עוזיאל אליהו הרב עוזיאל אליהו 12/02/03 15:15 י באדר א'

שאלה

שלום!

רציתי לשאול על עגלון מלך מואב שעמד כאשר אמר לו אהוד בן גרא את שם ה' ומשום כך זכה שתצא ממנו רות. איזו מן זכות זו? ז"א - אולי זה מאוד מכובד ויפה שתצא ממנו אימה של מלכות, אבל תכל'ס - מה יוצא לו מזה? נותנים לו שכר אחרי שהוא כבר מת, שכר שלא נראה בכלל קשור אליו! איזה מן שכר זה לתגמל את הצאצאים?

תודה רבה, תמי

תשובה

ב"ה


ברכה ושלום.


רות הייתה ביתו של עגלון מלך מואב.
המקור מופיע בילקוט שמעוני (מלכים ב )
ואכן הוא קבל שכר על כך שעמד , ולא זכה לראות את ביתו רות מתגיירת ונדבקת בעם היהודי.
והשכר הזה כן מתייחס אליו ,כי הוא האבא של רות המואביה שיצא ממנה דוד מלך ישראל.

אני מעתיק לך את דברי המדרש על הכרונולוגיה .

סדר עולם רבה פרק יב

יהושע פרנס את ישראל עשרים ושמנה שנה, ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון וגו', ויקברו, אותו וגו' (יהושע כד),

בו בפרק מת אלעזר, שנאמר ואלעזר בן אהרן מת וגו' (שם /יהושע/ כד לג), ויעבד ישראל את ה' וגו' אשר האריכו ימים (שם /יהושע/ כד לא), ימים האריכו ולא שנים,

ואחריו עתניאל בן קנז ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד של כושן רשעתים שמנה שנים, בימי כושן רשעתים, היה פסלו של מיכה, שנאמר ויקימו להם בני דן את הפסל וגו' (שופטים יח ל), ובימיו היתה פילגש בגבעה, ויקם וילך ויבא עד נכח וגו', ויאמר אליו אדניו וגו' (שם /שופטים/ יט),

ואחריו אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה, בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו' (רות א), ואומר אל בנתי וגו' (שם /רות/ א יג), ואומר בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם (שופטים ב טו). נחשון בן עמינדב מת בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים. שלמון היה מבאי הארץ, ומת אחר יהושע, וגם כל הדור ההוא, ואלימלך אחיו של שלמון היה, אחריו דבורה וברק בן אבינעם ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד ליבין וסיסרא ב' שנים, ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה' (וימכרם) [ויתנם] ה' ביד מדין שבע שנים (שם /שופטים/ ו א), וארבעים שנה של גדעון ושבע שני מדין לא עלו מתוכן, וישר אבימלך על ישראל וגו' (שם /שופטים/ ט כב), ויקם אחרי אבימלך וגו', וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה (שם /שופטים/ י),

אחריו יאיר הגלעדי שתים ועשרים שנה, צא מהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה, ויסיפו בני ישראל וגו', ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון, וירעצו וירצצו את [בני] ישראל וגו' שמנה עשרה שנה (שם /שופטים י'/), עד השנה השנית ליפתח, ובשנה השנית ליפתח אמר למלך בני עמון, בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים וגו' שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא (שם /שופטים/ יא כו), עשה יפתח ו' שנים, אבצן מבית לחם ז' שנים, צא מהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה, (ויעשו) [ויסיפו] בני ישראל [לעשות] הרע בעיני ה' (וימכרם) [ויתנם ה'] ביד פלשתים ארבעים שנה (שם /שופטים/ יג א), עשרים שנה בימי יפתח, ועשרים בימי שמשון.












,

כתבות נוספות