שאלה
הסיפור שלי הוא כך:
לפני כמה שבועות בזמן שהייתי עם בעלי, הוא התעצבן ש"השמנתי"... לאחר ויכוח מר, הוא "הכריז" שזה דוחה אותו...
נפגעתי עמוקות.
מאז לא ניגשתי אליו ולא הוא אלי.
ביום חמישי האחרון הייתי אמורה ללכת לטבול.
לא אמרתי לו מילה. הוא גם לא שאל.
אני עדיין פגועה מאד, ולא חושבת לטבול עד שהוא יבוא מעצמו לפייס אותי.
האם עלי ללכת בכל זאת? ואם כן - האם לומר לו או לא?
אני לא רוצה שזה יבוא בכח. לרדת במשקל לוקח כמה חודשים. זה לא ביום אחד.
אני חושבת שאין טעם לטבול בלי לומר, ומצד שני אני לא אתרפס בפניו ואבקש שיעשה לי טובות...
האם נהגתי נכון?
תשובה
שלום וברכה
בשעה שבני זוג כועסים מאוד אחד על השני הטוב ביותר הוא ללכת על קצות האצבעות. לבעלך היה אסור לומר דבר כזה, ומותר היה לך להגיב שפי שהגבת. זה סוג מסוים של לחץ של בן זוג אחד על השני עד שיתחילו לדבר.
מובן מאליו שאני לא יודע לומר לך אם זה היה מועיל או לא. קצות האצבעות עליהם כתבתי היא ההליכה העדינה בין לחץ מסוים שמופעל מצד אחד ובין נכונות לצעוד לאחור ולוותר מעט מאידך גיסא, ועיקר העיקרים - לכוון את כל הפעולות כדי לאפשר דיבור מחדש, והתחלה מחודשת של חיזור האחד כלפי השני.
אם כן אפוא, לכי בעדינות בדרכך, ועשי כל דבר נכון כדי לחזור ולדבר, ומותר גם מעט לוותר ולפנות מקום כדי לאפשר לשני להיפתח, ובדרך זו יחזור השלום לשכון בביתכם.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם