שאלה
שלום,
אני חייל דתי בן 20, בזמן האחרון מעסיקה אותי בעיה שמקשה עליי ביותר וגורמת לי לדכאון, אנינמצא בצבא בחברה מעורבת, עד היום למדתי במסגרות של בנים בלבד, עכשיו זאת הפעם הראשונה שאני מתנסה בקשרים של ידידות עם בנות, והבעיה שלי היא שאני מתקשה ליצור קשרים אפילו הכי תמימים מכיוון שאני מרגיש רתיעה לא מובנת מבנות שגורמת לי ללחץ, פחד וגם קנאה עצומה בחבריי הטובים ביותר כשאני רואה שהם מצליחים לרקום קשרים חברתיים ואני לא, אני שומר נגיעה אבל זה בא מתוך רתיעה ולא הקפדה על הדת, אני חש תסכול עצום כלפי העבר שלי שהיה נטול קשרים כאלה לגמרי ואני גם הולך בלי כיפה (אבל משתדל להקפיד על תפילות ושאר עניינים) אני מטופל אצל הקב"ן גם, אבל אני מבקש ממך שתנסה לנתב אותי בדרך שתוציא אותי מהתקופה הקשה הזאת?
תשובה
שלום
אכן קורה לפעמים שחינוך בחברה בה ההפרדה מוחלטת בין בנים ובנות מקשה אחר כך להסתגל לחברה מעורבת.
אבל ממה שאתה מתאר, יש כאן משהו עמוק יותר.
אם אתה מרגיש שהקב"ן אינו מסייע לך מספיק, אני ממליץ לך ללכת גם למטפל אזרחי.
אבל רב שאינו מקצועי לא יוכל לסייע לך רבות, ודאי לא יותר מאנשים שזה המקצוע שלהם.
אם תחליט ללכת למטפל אזרחי, תקפיד על כך שזה יהיה מטפל דתי, הוא יבין אותך יותר טוב.
בהצלחה
אלי כאהן