רציתי להודות

שאלה

רק רציתי להודות ולא הצלחתי לשלוח דואר אלקטרוני. אני לא יודעת אם אתה זוכר במי מדובר. בכל מקרה. הרב שי-

תודה על כך שהקדשת מזמנך ,והתייחסת לפנייתי.

מקווה שאצליח בעז"ה להגיע להחלטה הנכונה לגביי. אני פשוט מרגישה ששהחלטה להתחתן היא בסופו של דבר בעיקר עניין של "מוכנות"(פשרנות וקבלה של אנשים אחרים) , אך אני מפחדת שמתוך הרצון העז אקבל גם קשר שמלכתחילה עם קשיים (בסופו של דבר הכל עניין של עבודה והתמודדות, אך יש מקרים בהם עדיף אולי לוותר ולא לנסות "בכוח" ). במקרה זה מקווה שגורם הזמן אכן ישחק תפקיד כפי שאמרת.

בכל מקרה שמחתי לראות שגם בקרב הרבנים יש עשייה לגבי המצוקה של הרווקות המאוחרת ("הרב אבינר התייחס לכך השבוע בגליון פרשת השבוע), לדעתי צריך שינוי כלשהו בחינוך. היות ומצד אחד כיום הלימודים , ההתעסקות באינדוודואל והעיסוקים השונים דוחים את גיל הנישואין, מצד שני יש לחץ עצום מצד המשפחה והחברה וכו' להינשא , בנוסף המתח שיש בגילאים כאלו בין המינים גדול, כך שאנשים בשנות השלושים לחייהם שגדלו במסרת ישיבתית ולא תמיד היו בקשר עם בנות עדיין חולמים על דמות אגדית הניזונה מהחברה בה אנו חיים (כמובן גם להפך), בנוסף, המתח הזה בא לידי ביטוי גם במתח מיני שלצערי לא כולם עומדים בו (ולכן "אני" בחורה שמעודה לא היה לה קשר עם בחור "ושומרת נגיעה"נאלצת להתמודד עם אחד שכבר היה בקשרים אינטימים עם אחרות, ומלבד ההתמודדות הפסיכולוגית בעיקר מפחיד אותי המקום שממנו זה בא. ולצערי זו תופעה שכיחה).

בסופו של דבר נוצר פער וקושי בין המצוי לרצוי , בין רצון למימוש עצמי לבין רצון לחיי משפחה ועוד.. פערים המתבטאים בתופעה הנ"ל. נראה לי שחשוב באופן כללי לנסות ולהגיע עם אנשי חינוך ורבנים לתובנות (מן הסתם מעמיקות מאלו עכשיו ציינתי), ומסקנות לגבי הקטנת מימדי התופעה . אז אני מקווה שלמרות שגזלתי מזמנך העלתי מתוך מצוקתי , נושאים הרלוונטים לאחרים. כך שאולי תרמתי בכך. ושוב תודה, על ההענות .

תשובה