שאלה
מאז גיל 8 בערך, התחילה לי אלרגיה שהובחנה כרגישות לאוויר שבעונת האביב. האלרגיה מאובחנת בעיניים צורבות ואדומות מאוד, ואמורה לחלוף מעצמה בסביבות גיל 12. אצלי, האלרגיה נמשכת בכל עונת הקיץ - עד לתחילת הגשמים - לא רק באביב. עכשיו אני בת 15, והאלרגיה עדיין לא חלפה, והיא נעשת חמורה משנה לשנה...
אני מאוד סובלת מהאלרגיה, גם בצד הפיזי, וגם בצד הרוחני = ממש לא נעים לדבר עם אנשים, אני מפחדת מעלבונות והביטחון העצמי שלי יורד...
מכיוון שאין תרופה לאלרגיה, והיא כבר נמשכת מעבר לנורמה וממש מפריעה, חשבתי שאולי זה תוצאה מחטאים וכו'.
אז השאלה שלי בעצם היא אילו סגולות יש לריפוי מחלות עיניים על פי היהדות, הגמרא והקבלה... אם יש תפילות מיוחדות או מזמורים ומעשים שיתנו סגולה לריפוי העיניים.
אשמח אם תוכל לענות, וסליחה על הטרחה.
תשובה
בס"ד
אם זה ענין של חטאים - אז זה חטאים של כלל ישראל, כי הרבה רגישים לזה. ולא רק של כלל ישראל - אלא של האנושות כולה.
כיון שהאלרגיה היא לפריחה של האביב והיא היא חלקם של אנשים רבים מאוד למדנו שיש מקומות שבהם פרחים שגורמים להרבה אנשים לאלרגיה ולכן כשעוברים למקום אחר - זה עובר.
כמו כן יש פרחים ידועים שגורמים את האלרגיה וזהירות מנשימת אוירם וממעבר לידם יכולה לסייע לך מאוד.
כמו כן אויר נקי מאבק מאוד מקל על נשימה וכו' ולכן נשימה דרך מזגנים וכד' מועילה להרבה הסובלים מזה.
לא דיברתי אל כל התרופות לזה כיון שאני לא כל כך אוהב להשתמש בהם כי אני חושב כמותך שהבעיה היא בעיקרה בעיה רוחנית.
ולדעתי יש כאן שתי בעיות:
א - חוסר התאמה בעולם. - האלרגיה נובעת מכך שהאבקה המיועדת לפרחים מגיעה אל אפינו במקום לפרחים. אם העולם יפעל בהרמוניה וכל דבר יגיע אל מקומו - גם האבקה הזו תבוא לפרחים שכל כך רוצים וצריכים אותה. ומנין לי שחוסר ההתאמה הזה מקורו באדם ומגיע אל הבריאה?
מפסוק מפורש שמדבר אמנם על בעיות יותר חריפות, אבל מלמד על העקרון של קשר בין התנהגות אנושית לבעיות עולמיות.
בספר ויקרא (פרק יט פסוק כט) "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ, וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה".
ומסביר רש"י מה הקשר בין חילול הבת לזנות במקום שאינה צריכה לזנות הארץ?
"אם אתה עושה כן - הארץ מזנה את פירותיה לעשותן במקום אחר ולא בארצכם"
וכן אנו יודעים שכל המחלות מקורם בערוות הארץ - במצרים. מקור החטאים - מקור המחלות. ולהפך - להפך.
בספר שמות (פרק טו פסוק כו):
"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ"
הבעיה השניה שהיא חשובה לא פחות היא ענין הריח. כידוע לך החוש היחידי שלא נפגע בחטא אדם הראשון היה הריח.
בספר בראשית (פרק ג פסוק ו)
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל"
ראיה, נגיעה, מישוש. אכילה. אבל אין ריח.
ולכן על המשיח נאמר בספר ישעיה פרק יא:
"(א) וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה:
(ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה:
(ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ:
(ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע:
(ה) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו:"
הכוח המיוחד שלו הוא הריח.
לכן אומרים הזקנות וגם הילדים כי מי שמתעטש הרבה פעמים - הוא מביא סימן למשיח. ומה הענין המשונה הזה?
אלא שהעיטוש הוא ניקוי דרכי הנשימה. וטיהור כוח הריח - הכוח החושי היותר רוחני שיש.
ולכן בבית המקדש היו הרבה קרבנות אבל הריח של הקטורת היה לפני ולפנים. וגם קרבנות החוץ היו בעיקר לריח:
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי [רֵיחַ נִיחֹחִי] תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ:
אחרי כל זה אולי תמצאי בעצמך מה את יכולה תקן רוחנית - חוץ מהתיקון המעשי שהוזכר לעיל.