שאלה
ממספר תשובות שהרב כתב כאן ובמקומות אחרים, נוכחתי לראות כי הרב אינו מכיר בעולם, שלשם הנוחות נקרא לו "מיסטי" (על אף שזו מילה בעלת הקשרים לא יהודיים) הכולל עיסוק בנשמות, נומרולוגיה, אסטרולוגיה, תקשור, הילינג ועוד.
1. מדוע עמדה זו נקוטה ופסוקה בידי הרב, במיוחד כאשר עולם זה קיים ומשמש רבנים וגם אנשים שאינם רבנים אך ישרים, בעלי מקצוע ובעלי כוונות טהורות (חלקם שומרי מצוות ויראי שמיים)? האם עמדת הרב נובעת מעיקרון הלכתי (ואם כן, מהו ומה מקורותיו), או עמדה אונטלוגית השוללת קיומו של עולם זה, או שמא מתוך עיקרון חינוכי או אמוני?
2. שאלה נוספת בעניין היא היכן יוצבו הגבולות: גלגול נשמות לא, אבל "קליטה על חושית" או אינטואציות עמוקות כן? נניח קיומו של אדם המוכיח יכולת לאבחן אנשים רפואית לפי שמותיהם - ומה לגביו (במיוחד כשהרופאים מתקשים למצוא את הבעיה)? או טיפול בעזרת הילינג, כלומר שימוש במושגים כמו "הילה" או "אנרגיות" - ראויים? ומה לגבי אדם המדבר על קשר בין גוף לנפש ומטפל ברוח האדם כמתכון לריפוי הגוף? ומה לגבי אדם הטוען ליכולת קליטה גבוהה של אדם דרך פניו (מה שמכונה חכמת הפנים) או בכל דך אחרת, ועוזר לפונים אליו בהדרכתם האישית והרוחנית?
ונלך נמוך יותר - מה לגבי גרפולוגיה שהביסוס המדעי/רציונלי שלה ג"כ מוטל בספק?
ישנו עולם מושגים שלם שעולה כאן שטרם מצאתי התייחסות פרטנית אליו.
בכבוד רב
תשובה
שלום וברכה
אני מכיר מאוד מאוד וקשור מאוד מאוד בעולם המיסטיקה.
עמדתי ההלכתית היא שאין להשתמש בעולם זה בהתמודדות עם שאלות העולם הזה. יש הפרדה. המקור העיקרי לחובת הפרדה זו הם מצוות התורה של איסור בעלי אוב וידעוני. איני טוען שאלה שעושים זאת עוברים על איסור זה באופן ישיר, אולם הם לא הולכים בדרכה של תורה המתנגדת לכך.
מעבר לזה, זה מבוא נורא לשרלטנות ולרמאות.
לאמור: יש בעצם שני שלבים לדיון. השלב הראשון שחלק גדול מהדברים הוא פשוט רמאות - לעתים במזיד, ולעתים האדם העושה זאת סובר באמת שזה נכון אולם אלה דברי הבל. אבחנות רפואיות לפי שמות אלה דברי הבל !! השלב השני הוא העובדה שאף אם יש בהם אמת – לא כל דבר שיש בו אמת מותר על פי התורה. הרמב"ן מבאר כי בעלי האוב עשו דברי אמת (וראיה בעלת האוב של שאול) ואף על פי כן הדבר אסור, מצד תמים תהיה עם ד' אלוהיך.
מצוות התמימות אפוא היא המנחה אותי.
כל טוב