שאלה
הרב שלום,
יש לי חברה שאני מאד נהנית לדבר איתה ולנתח איתה כל דבר שבעולם כי אני מרגישה שזה מתחבר אליי, עוזר לי ותורם לי עד מאד.
האם יהיה זה בסדר מצידי לשתף אותה בחוויות מסויימות שחוויתי, הכוללות מידע על אנשים שהיא מכירה- כשמטרתי בשיתוף זה אינו להוציא שם רע אלא להצליח להבין את העניין טוב יותר, להגיע למסקנות חיביות יותר (ללמד זכות וכד') או פשוט- לשתף מישהו קרוב ברגשותיי...
האם הדבר מותר אם אני משתפת אדם אחד בלבד או שמא דברים רבים עדיף שאשמור לעצמי ??
ואם עליי לשמור דברים רבים לעצמי בלבד, יוצא מכך, שגם עליה לעשות כן- ואם כך- ייצור הדבר ריחוק בנינו וימנע מאיתנו להתחבר באופן מסויים אחת לשנייה.
אז מהו הדין במקרה??
בתודה.
תשובה
ב"ה
שלומות
לא הצלחתי להתרשם שבשיחה עם אותה חברה אין שמינית שבשמינית של רכילות נעימה המחברת וגכבשת את החברות...
אני לא רואה סיבה להתיר לשוחח שיחה מעין זו. יש בה ביטוי רב מדי לדברים הקרובים ללשון הרע שהוא כידוע גם על דברים אמיתיים.
ומה שהוא לצורך מפורש שלך, מותר ועדיף אם אפשר לתאר את המציאות מבלי להזכיר שם.
ובכלל, כל כך חשוב למעט בלשון הרע. תמיד זה נגמר - רע מאוד.
ביקר,
שי