רכילות- המשך לשאלה ששאלתי..

שלום וברכה

אני שמח שלמדת את הסוגיה.
אנסה לנסח זאת בדרך שלי: לשון הרע ורכילות אינם חלק מחיינו. הם שליליים.
בד בבד עם איסור לשון הרע ורכילות, ישנם מצבים רבים בהם חובה לדבר: בין אם מדובר כדי למנוע עוול (לא תעמוד על דם רעך)* בין אם מדובר בצורך לפרוק מעלינו עול כבד* בין אם מדובר בזוגיות פשוטה וכדו'.
על כן, מול שאלתך הראשונה – הלוא לא ניתן כלל לדבר – למדת עתה כי בהחלט מותר לדבר ולשוחח, אלא שיש להבחין בין שיחה זו לבין לשון הרע. ההבחנה נעשית בראש ובראשונה לפי המגמה והכוונה (האם כוונתך "ללכלך" או כוונה חיובית), אולם כוונה אינה מספיקה. יש דרכים שהחפץ חיים הגדיר בפרק העשירי של ספרו המלמדים כיצד עושים זאת.

הדוגמה של עיתונאות היא נהדרת. הרבה מאוד אני עוסק בשאלה זו, וגם אחרים כתבו עליה מאמרים – כיצד תיראה עיתונות בימות המשיח ? אין לי כל ספק כי תהייה עיתונות, וכי היא תדווח על נושאים רבים מאוד, וחלקם לא נעימים, כחלק ממשימותיה. יש הרבה מאוד דברים שעיתונות רשאית לעשות ואולי אף חייבת לעשות, לאור מה שכתבתי למעלה. קצת ביבליוגרפיה תוכלי למצוא ב http://www.biu.ac.il/soc/soclib/2008/socialStudies/71-366-01.doc.

כיצד מונעים לשון הרע ? קודם כל נערכים מראש, מציעים נושאים לשיחה, ומנסים להימנע מלכתחילה מליצור אווירה של לשון הרע. לאחר מכן, כשעולה נושא של לשון הרע מגיבים בעין טובה, מדברים טוב על אותו אדם, מראים את הצד השני, והופכים את השיחה מלשון הרע למשהו ענייני מותר ומוסיף טוב.
מניסיוני למדתי שלא רק שזה אפשרי, אלא שזה גם מועיל מאוד, ומלמד את כולנו להיות בעלי עין יותר טובה.


כל טוב ויישר כוח