שאלה
לעונים שלום רב!!
אני מדריך כתה ז' בתנועת נוער דתית, והוזמנתי השנה למספר בר מצוות. ברוב בר המצוות לא הייתה מחיצה בין הבנים לבנות ולכן לא רקדתי מתי שהריקודים היו מעורבבים, והסברתי להם את מהות העניין.
הסיבות העיקריות שאני יודע הן:
1. נגיעה בבנות בזמן הריקוד.
2. הסתכלות על בנות בזמן שהן רוקדות.
אם יש עוד משהו שלא ידעתי או שטעיתי אשמח אם תתקנו אותי ותוסיפו לי.
והם שאלו אותי מדוע אסור לבנים לראות בנות רוקדות אם זהו אינו ריקוד שמעורר יצרים, וזהו ריקוד רגיל ופשוט, בלי תנועות מיוחדות?
אשמח מאוד לתשובה מפורטת ומבוססת שתספק אותם ואותי.
תודה מראש!
תשובה
בעזה"י
שלום,
לנגיעה בבנות בזמן הריקוד- פחות חוששים,
פשוט משום שנגיעה אסורה בכל מקרה הן בריקוד והן במנוחה...
הבעיה בעיקר היא אם ראיה של בנות בזמן הריקוד.
ריקוד הוא פעולה מאד משחררת ומאד סוערת.
יש בה משהו שמח ומשמח מאד ומשהו מתלהב ומלהיב מאד.
הסיטואציה של שמחה ואנרגיה שכל מי שרוקד מרגיש היא סיטואציה ברוכה וטובה (בשמחה של מצווה)- אבל היא גם מסוכנת קצת, משום ששיקול הדעת הקר והלוגי נפגע, משום שהשליטה של אדם על עצמו ועל נפשו בסערת נפש- פחות טובה ולכן אנו נמנעים מלהסתכל על בנות בזמן שהן רוקדות.
לגבי סוג הריקוד צריך לזכור שני דברים.
גם כאשר הריקוד אינו מאד סוער עדיין הוא כולל תנועה ותנודות גוף, הוא עדיין "תופס" את הרוקד או הרוקדת במצב רוח מרומם, שמח ופתוח והוא עדיין מפגש של אדם עם הרבה אנרגיות פנימיות והתלהבות.
שנית, ההלכה קובעת גדרים- האם אפשר להגדיר איזה ריקוד יהיה מותר ואיזה אסור? קשה מאד...
לגבי הסוגיה החינוכית אני בעד "לשים דברים על השולחן" כלומר לדבר עליהם בגלוי ובעומק ובמחשבה מכוונת וללמוד אותם כסוגיה הלכתית-תורנית-מחשבתית.
שב ותעשה עבודת הכנה- יש מקורות רבים באינטרט ובשו"תים ותנסה לבנות מהם ממש מערך פעולה להעביר לחניכים (אולי גם אתה תלמד דבר או שניים).
בהצלחה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם