שאלה
בס"ד
ביקשתי מבני שיקנה לי מוצר מסויים. לא נתתי לו כסף מראש כדי שיהיה לו. מחיר המוצר הוא - לדוגמא - 188.50 ש"ח.
שאלתי לכב' הרב: מה אומרת ההלכה, אם אני רוצה לשלם לו 200 ש"ח (סכום עגול). האם התוספת שאני נותן נכנסת תחת הכותרת של ריבית, או שזה יכול להיות כמתת חינם, שאני נותן לו לעתים?
אני מבקש מכב הרב התייחסות לאותה סיטואציה, בקשר לחבר, דהיינו - האם יש הבדל ביני לבין חבר, וביני לבין בני?
בתודה מראש
תשובה
בס"ד
כתוב בשו"ע יורה דעה סימן קס
(ז) צריך המלוה ליזהר מליהנות מהלוה שלא מדעתו כל זמן שמעותיו בידו אפילו בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו. אבל אם נהנה ממנו מדעתו מותר בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו ובלבד שלא יהא דבר של פרהסי' כגון לדור בחצרו ולהשתמש בעבדיו:
(ח) אפילו לבניו ובני ביתו אסור להלות ברבית אע"פ שאינו מקפיד עליהם ובודאי נותנו להם במתנה:
שאלתך האם זה בכלל הסעיף הראשון המוזכר כאן או השני. כיון שהכסף הזה יכול בהחלט להחשב כדמי כיס לבנך או כתשלום על השירות לחברך ולא על המחיר. וכיון שאתה נותן את הכסף מיד אחרי הקניה ולא על המתנת המעות – הרי זה בכלל דמי שירות ולא המתנת מעות ומותר.