רבנים בהתנתקות

שאלה

לרב שלום,

אני צריך לפנות במעגל ראשון.

רבים מהרבנים פוסקים שאסור לנו לסרב פקודה. זה מובן הגיונית, אבל כמעט בלתי אפשרי רגשית. ביום רביעי הייתי חלק משרשרת שמטרתה לעצור אנשים מלעבור את הצומת שליד אופקים, והרגשתי נורא. כשנתנו לי זמן להתפלל הרגשתי ששליש מהדברים שאני מבקש אני בעצמי עוצר אותם מלקרות (כמו "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה..." או ,קבצנו מהרה יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו" וכו') ולא יכלתי שלא לבכות. ראיתי גם אנשים מוכרים לי בהפגנה מולנו וביום חמישי בבוקר כמעט נפלתי כשאמרו לנו שאנחנו אמורים לפנות את כל מי שישן שם בצומת על הריצפה. בסוף הם התפנו לבד, ככה שלא עשינו כלום. אבל אני לא יודע איך אפשר שלא להגיד לא בפינוי האמיתי.

בכל מקרה, מה שאני מבקש זה שרבנים שמבקשים שלא נסרב יבואו ויעזרו לי ולעוד כמוני בפינוי, פשוט תיכנסו בעצמכם לבתים בכאב נורא ותבקשו מהם לצאת. סביר להניח שלגדולי תורה מעט מאוד אנשים יסרבו. ככה יהיו הרבה פחות חיכוכים ויהיה קידוש ה' גדול, כי כולם יראו שהציבור שלנו עם כל הכאב לא רוצה להיפרד משאר העם.

אפשרות שניה היא שתרשו לנו לסרב פקודה כי ככה סתם אי אפשר.

בתודה מראש.

תשובה