רבנות

שלום לך

שאלתך הגיע אלי היום ואני מזדרז לענות לך -

נקודת המבט שונה לחלוטין -
ואשתדל לתקן:

1. הרבנים אנים פוסקים עבורינו, הם לא קובעים את ההלכה אלא מגלים את רצון ה'.
להבדיל אלף אלפי הבדלות בנצרות האיש היושב ברומא הוא עבודה זרה ומה שהוא אומר יוצר את המציאות.
בתורה חכמי ישראל רק מגלים את רצון השם ולצערי השפעת הגלות והנצרות עלינו משבשות לנו את החשיבה הנכונה.

2. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ו ...
בסיני נתנה תורה שבכתב על כל תגיה ואותיותיה
וכן תורה שבעל שהיא חיה ונושמת ומתהווה במשך הדורות והחכמים בכל דור מגלים את החלק השייך להם לגלות בתורה ה'.
דוגמא: אברהם אבינו קיים 'עירוב תבשילים' למרות שהתקנה של מצווה זו נקבעה להלכה על ידי חכמי ישראל הרבה דורות אחר כך.

3. בתורה ישראל יש פנים רבות (70 פנים לתורה) ויש מקום להרבה דעות שחלקן סותרות.
הלכה למעשה יש הכרעה מעשית וזאת על ידי הסנהדרין בלשכת הגזית. מותר לכל חכם לחשוב אחרת אבל להורות לציבור צריכה אחידות. (חלק מצרות החורבן היא שאין סנהדרין ואז גם ההלכה לא אחידה)
דוגמא: בנרות חנוכה ביום השני הלל מדליק 2 נרות ושמאי מדליק 7 נרות. לשתי הדעות יש הגיון ומקום בתורת ישראל אבל הלכה למעשה צריך לפסוק כאחת מהם.

4. הקב"ה ברא את בני האדם שפרצופיהם שונים ודעותיהם שונות וכך גם הרבנים.
כאשר אנשים אומרים בדיוק את אותו הדבר זה חשש שהם נביאי שקר (עיין בתנ"ך בספר מלכים וכד').
ריבוי ומגוון הדעות הוא ביטוי לעושר הרוחני בדיוק כמו שמגוון הצבעים בטבע הוא יופי גדול ואדיר.

סיכום
חכמי ישראל לדורותיהם קיבלו תורה ממשה רבנו ומנסים ללמדה כל אחד לפי הבנתו לציבור השומעים.
כל יהודי צריך לראות את עצמו חוליה בשרשרת התורה שבעל פה.
ריבוי ומגוון הדעות הוא ברכה גדולה ויתרון משמעותי

גמר חתימה טובה דוד לוי
098987548