ראש השנה ויום כיפור

ראש השנה הוא יום אוניורסאלי, בו נברא העולם ובו מתחילה השנה הטבעית, שבה החורף והזריעה קודמת לקיץ ולאיסוף הפירות. "כל באי עולם עוברים לפניו וכו´ ", "על המדינות בו יאמר וכו´. בתור יום הבריאה ותחילת השנה הוא גם חידוש המלכת ה´ על העולם ובתור שכזה הוא יום הדין והמשפט - "מלך במשפט יעמיד ארץ". לכן אין בו מקום לאמירת מידות הרחמים משום שהקב"ה לא מתגלה במידת הרחמים. זה גם לא יום המתאים לתשובה במובן הפשוט שלה, על ידי צום ווידוי, משום שבקשת המחילה תלויה דוקא במידות הרחמים, ואין מרחמים בדין. גילוי הרחמים שיש ביום זה שבא לידי ביטוי בשמו "יום הזיכרון" שבו אנו נזכרים לפניו לטובה, הוא דוקא "זכרון תרועה" כלומר דוקא על ידי השופר שבו אנו ממליכים את ה´ אנו זוכים לרחמים. [וזה גם יחודם של ישראל ביום זה - "אשרי העם יודעי תרועה" שיודעים להמליך את הקב"ה באמת. לעומת יום זה, יום הכיפורים הוא מיוחד לישראל, ומתמקד בבית המקדש. בעקבות היום שבו נתבשרו ישראל שנמחל להם עוון העגל, ושהשכינה תחזור לשכון בקרבם, נקבע היום הזה לדורות כיום מחילה וחידוש התגלות ה´. ביום זה מתגלות דוקא מידות הרחמים של ה´, וזה פותח פתח לחזרה בתשובה על ידי ווידוי וצום. לצד המחילה מודגש גם הענין של גילוי השכינה, שהרי לצורך זה הכוהן הגדול מטהר את המקדש מטמאתו כדי שהשכינה תחזור לשרות בו.
שנה טובה

התשובה ניתנה על ידי הרב ברוך קהת